25 בספטמבר, 2018

אנחנו כבר לא בקנזס

"הפרטים שהושמטו" רומן הביכורים הלופת והמותח של הפסיכואנליטיקאי ד"ר תומס ה' אוגדן, לא יתן לכם מנוח. בין חול המועדים, בואו לשקוע בחיים וצרות-שלא-נדע של אחרים

לא בטוחים איזה יום היום? לא סגורים באיזה שעה הגן נסגר? לא זוכרים באיזה סוכת-חברים קבעתם להתאשפזן? אנחנו לגמרי אתכם. לא רק בגלל היום-יום-חג המטריף הזה, אלא בעיקר, שמתחילת תשרי אנחנו שקועים בכל רגע שהצלחנו לגנוב בספר "הפרטים שהושמטו" המעולה והמותח של ד"ר תומס ה' אוגדן, שנועם זרדז, חבר ידען וקראן קנה לנו כבר מזמן ורק עכשיו הזדמן לנו. ביקשנו ממנו לכתוב על הספר והוא נענה בחיוב. אל תתנו לחיים להפריע לכם באמצע:

"הספר נפתח בבית משפחת ברומפמן – משפחת חוואים, מגַדלֵי חיטה קשיי יום בקנזס. ארל, אבי המשפחה, בניסיון להגן על בנו וורן, מתנגש ומפיל לקרקע את אשתו מרתה. פגיעה המביאה למותה. מנקודה זו העלילה נעה למה שהתרחש בתקופה שקדמה למאורע, אל עבר העבר הרחוק יותר, בה בני הזוג – ארל ומרתה, הכירו, התחתנו והולידו את שני ילדיהם – מלודי ו-וורן (בני 15 ו-11). כך מתגלה, טפח אחר טפח, הרקע של הנפשות הפועלות, והאופן בו התעצבה מערכת היחסים בין בני הזוג.

לאורך כל הספר יש תחושה כי הכתובת הייתה על הקיר: מלכתחילה החיבור בין ארל ומרתה נועד לכשלון. השוני ביניהם היה גדול מדי: הרקע התרבותי, המשפחתי, האישיותי, והאידיאולוגי. אוגדן מוביל את הקורא דרך ההתרחשויות המשמעותיות שקרו, וכך מתגלה תמונה מורכבת, המנסה להתמודד עם מותה הפתאומי של מרתה ועם ההתרחשויות המפתיעות לא פחות לאחר מכן.

למרות שהספר זכה למגוון ביקורות, אותי הוא שבה. ולא רק בזכות הרבדים הפסיכולוגים השונים של דמויות המפתח בסיפור: היחסים המורכבים בין ארל ומרתה, בין מרתה לאביה, יחסי הורים וילדים (לצד אתגר הזוגיות) – אלא בעיקר בזכות תפיסתו הפילוסופית את המקרים שקורים בחיי היומיום, על המקריות או אי המקריות שלהם, ובמיוחד על הקלות הבלתי נסבלת שלהם. הפרשנות שאותם מקרים מקבלים בהמשך – זה כבר  עניין אחר".
 
הספר "הפרטים שהושמטו", תומס ה' אוגדן (הוצאת עם-עובד, מסדרת ספריה לעם, מאנגלית: יואב כ"ץ, 216 עמ') – 59 ש"ח בחנות "המגדלור"

*  נועם זרדז הוא ידיד המערכת מאז ומעולם. דוקטורנט בבית הספר ללימודי הסביבה, ועוד עיסוקים מקריים יותר או פחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה