פסגת החומוס. מסלול מס' 4, חלק ב'
פסגת החומוס. מסלול מס' 4, חלק ב'

1.    16:30 צ’ק-אין במלון ממילא: אין מה לומר, המלון משדר תחושת חו”ל, שירותי חניה מעולים, ניחוח לימוני בלובי ומוזיקה בווליום נמוך. העליה לחדר בליווי מארחת נראית מבטיחה, וגם החדר לא איכזב: גילינו שמדובר בסוויטה (שזה אולי המקום להודות לחברינו שהפתיעו אותנו עם וואוצ’ר מתנה למלון מהולל זה). הסוויטה עמדה במבחן המלונות החשוב ביותר כשהציעה סבונים וכלי טיפוח מתוצרת “L’occitane” האהובה.

2.    20:15 ואנחנו עוזבים את המלון במונית למסעדת מחניודה (הזמנו שבועיים מראש). נכתב עליה מספיק, אין ספק שהאוכל טעים, אנחנו טעינו ככל הנראה כשביססנו את הארוחה על “חלקי-פנים” (כהומאג’ לסטקיית חצות ולאור המלצתה של המלצרית שסברה שזו מומחיות המסעדה). מוח העגל המצופה בטמפורה, חוט השדרה, הלברק – אף אחד מהם לא העיף את הראש, מלבד הפולנטה (שבתמונה) – שביס בה הזכיר לנו שהחיים נועדו להיות טובים. המקום הכיפי ביותר במסעדה הוא המרפסת הצרה שבכניסה.

23:00 מגיעים בחזרה למלון, שותים מרטיני (על בסיס וודקה) במירור-בר שבקומה השניה, חוזרים לחדר, מופתעים לגלות בקבוק שמפניה צונן בתוך שמפניירה, בצירוף מכתב ממה שמכונה “ממילא-טים”. שמח!

3.    השמפניה עשתה את שלה, התעוררות מבוהלת ב-10:15 (ארוחת הבוקר מסתיימת ב-10:30), אני לוקח את הפיקוד ומודיע שכדאי לעקוב אחרי המהלך שאני עומד לעשות, מרים את השפורפרת ומזמין את ארוחת הבוקר לחדר. זה משהו שמשום מה אנשים נמנעים לעשות, האם זה סוד שמור שהזמנת ארוחת הבוקר לחדר במלון טוב, אינה עולה כסף?

10:30 וארוחת הבוקר כבר בדלת, איש השירות שבחזותו וקולו מזכיר את סעיד מהסדרה LOST מכניס גם את עיתון ‘הארץ’ שהיה תלוי על הידית. בעודו דוחף את העגלה העמוסה בכל טוב קדימה, נתקע אחד הגלגלים במשקוף ושני ספלי הקפה ההפוך נשפכים על פני כל המבואה. “I will be back” אמר סעיד בלי להתבלבל. ואכן חזר כעבור חמש דקות עם שני ספלי הפוך וחיוך מבויש. באותו רגע, אהבנו אותו כמו בן.

12:00 צ’ק אאוט וממהרים לשער יפו. קיבלנו הוראות מדויקות מ- ש’ לגבי מיקומם של החומוס הסודי ודוכן “חלקי הפנים” (אלוהים ישמרני) בעיר העתיקה. הוראות הגעה: להיכנס בשער יפו, להתחיל לצעוד לתוך השוק הצפוף והבלתי נגמר שיורד לאיטו במדרון, כשמגיעים לצומת T, פונים שמאלה ומיד, בצד ימין של הסמטה, נמצאים שני המקדשים.

4.    לא היינו במצב לאכול חלקי פנים למרות שטכניקת ההכנה של המוכר בדוכן השאירה אותנו פעורי פה.

5.    החומוס: בחדר בגודל שנים על שלושה מטרים עומד אדם ומגיש חומוס שהוא כותש ביד. עם גרגירים או עם פול או גם וגם. במקום לא מוגשים משקאות, יש ברז קטן ממנו מוזגים לעצמם הסועדים מים בכוסות פלסטיק. אפילו פיתות לא מוכרים שם. צריך לקנות אותן מאדם אחר שמסתובב עם עגלת פיתות בסמטה.

6.    אחרי דקותיים של דומיה שליוותה את הביסים לחשתי באזניי זוגתי ש”יכול להיות שזה החומוס הכי טוב שאכלתי בחיים”. היא הביטה בי בדממה, ואף נדמה לי שקצב לעיסתה האט. עיניה סיפרו הכל, היא הרגישה את זה גם. הביסים הללו ייזכרו לעד, סביבם תסופר אגדה שבעיר העתיקה בירושלים שוכן לו החומוס הטעים בעולם.

 

– לקריאת סופשבוע בירושלים – חלק א’, לחצו כאן.

 

מלון ממילאהמלך שלמה 11 ירושלים, טל’: 02-5482222
מסעדה מחניודה
בית יעקב 10, שוק מחנה יהודה, ירושלים, טל’:02-5333442
חומוס בעיר העתיקה – נכנסים דרך שער יפו, יורדים עם השוק ובסוף פונים שמאלה