תסלחו לנו? מתוך מקבץ שירי המחילה האהובים עלינו
תסלחו לנו? מתוך מקבץ שירי המחילה האהובים עלינו

אחד הימים היפים בשנה (אם לא הכי) מתחיל ממש בעוד יומיים ומאפשר לנו ליהנות משלושת הפנטזיות שלנו במקביל: שקט, שקט, שקט. ובין לבין – לשלוח את כל המשפחה לסיבוב אופניים, לסיים סופסוף את מרתון “ליל האירוע”, וכמובן לחכות ליד הטלפון לבקשות הסליחה, שכבר שנה נדמה שמגיע לנו לקבל (גב’ לבקוביץ’, את והכביסה המטפטת שלך – ראשונות על הכוונת).

אם גם אתם מחפשים דרכים אמיתיות לזכות במחילה שלנו או בכלל, הנה חמש חמודות במיוחד, שיכולות להעלות אתכם על דרך המלך ולגרום לצד השני לסלוח בלי להסס. כך תכפרו על זה נכון:

#1 (בתמונה למעלה)
לשלוח הלאה את מקבץ שירי הסליחות האהובים עלינו מכל הזמנים והמתנצלים – מג’סטין ביבר, דרך פרינס, עבור בקורט קוביין ועד מתי כספי – ואז לבקש מהצד השני לפתוח רמקולים (ובעיקר את הלב) ולקוות לטוב.



#2

בכל דרך שתבחרו. גלויות הסליחה של "צומי"

בכל דרך שתבחרו. גלויות הסליחה של “צומי”


סדרת גלויות הסליחה המושקעות, מבית מותג מוצרי הנייר “צומי” של קרן אנקונה – כמו זו שמציעה לפתוח את הכל על כוס בירה (ואף כוללת פותחן!), או זו שמגיעה עם טישו לניגוב הדמעות שאחרי הריב.


#3

מתנצל לא מתנצל. חולצות טי של דניאל ויינברג

מתנצל לא מתנצל. חולצות טי של דניאל ויינברג


ללבשו לאורך כל יום כיפור (או העניקו לצד הנעלב) את אחת מחולצות SORRY הסקסיות של דניאל ויינברג, הנושאות את לוגו מותג האופנה החדש שלה, ומציעות דרך מקורית לבקש סליחה בלי להתרפס. ואם כל זה נשמע לכם מוכר מפה, אז סורי (היום מותר לנו).




#4

התחלה טובה. התכשיטים היפים של סטודיו SH (עיצוב שאול ארזי)

גוד סטארט. התכשיטים היפים של סטודיו SH (בעיצוב שאול ארזי)


באמת עכשיו? כל תכשיט קטן ויפהפה, במיוחד אלו מסטודיו SH של שאול ארזי שצורף בעבודת יד קפדנית ובטכניקות מסורתיות תכשיטים עדכניים, מקוריים שממש מדברים אלינו – אולי לא אומר את זה ישירות, אבל זה מה שנקרא “התחלה טובה”.



#5

צו פיוס. "שירי מפולת ופיוס", א. שלונסקי

צו פיוס. “שירי מפולת ופיוס”, א. שלונסקי


ואם כל זה לא עזר – פשוט העתיקו מכאן את מילות שיר הפיוס המרטיט של אברהם שלונסקי, מתוך ספרו “שירי המפולת והפיוס” (יחדיו, תל אביב, תרצ”ח, 1938), ושלחו הלאה בכל דרך. אין סיכוי לא לסלוח לכם השנה:

ולילה אחר / אברהם שלונסקי
וְלַיְלָה אַחֵר. סַלְחָנִי וְעָגֹל,
כְּכֶתֶר עֵצִים לַאֲגַם הַנָּגֹל.
כַּיְקוּם שֶׁהֵבִין
כִּי אֵין מַעַן לָנוּס.
כְּאָמֵן.
כִּגְזַר-דִּין.
כְּפִיּוּס.   

וְנָשְׁקוּ צַמָּרוֹת זוֹ לְזוֹ בְּאִוְשָׁה
וּבִרְחִימוּ.
וְסָלְחוּ אָב וָאֵם וְיָדִיד וְאִשָּׁה
וְהִשְׁלִימוּ. וּבַגָּן יִזְדַּקֵּף הָאִילָן שֶׁנִּגְדַּע
וְיַבְשִׁיל מְלֻבְלָב וְרָטֹב.
וְחִיְּכוּ אֱלֹהִים כְּסִיּוּם אַגָּדָה
כְּסִיּוּם אַגָּדָה בְּכִי-טוֹב.
    

(‬מתוך “מדרשת”, מופיע גם ב-“שירים”, כרך שני, ספריית פועלים, ספרי מופת, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, תל אביב 1954, עמ’ 222)