לנקות את המשקפיים מאדים לאט לאט. "כל מה שלא סיפרתי" - סלסט אינג
לנקות את המשקפיים מאדים לאט לאט. "כל מה שלא סיפרתי" - סלסט אינג

נפלא, נפלא, נפלא. זה מה שיש לי להגיד על הספר הזה. וזה לא קורה לי הרבה. איך היא כותבת, איך היא מספרת, איך היא חודרת לנפש של כל אחד מגיבוריה, באיזו עדינות ובאיזה אומץ. ודווקא בכלל לא קל לקרוא את הספר. אמנם הספוילר מופיע כבר בעמוד הראשון, במשפט הראשון – “לידיה מתה”: נערה בת שש-עשרה טבעה באגם, מותירה מאחוריה הורים הלומי צער, אח בכור ואחות קטנה, במשפחה מעורבת סינית-אמריקנית. מה עוד יכול להיות לקרות להם שיהיה גרוע מזה. אבל מעמוד לעמוד את חשה איך לבך הולך ונעשה כבד, איך המועקה הולכת ומצטברת ואת חוששת יותר ויותר לשלומם של האב הסיני, שהוא פרופסור באוניברסיטה, של האם הלבנה, שהיא עקרת בית מתוסכלת, של האח הבכור והאחות הקטנה שנותרו בחיים – ועדיין, האם תפסיקי לקרוא? חס וחלילה. כי חוויית הקריאה בספר הזה היא כמו משקפיים מעורפלים מאֵדים שהולכים ומצטללים בהדרגה, ועד כמה שהמראה הנשקף דרכם אינו מלבב, ולעתים מציק ופולח מרוב כאב, את אסירת תודה על מה שאת לומדת להבין מבעד לעדשות החכמות האלה, שהסופרת השכילה להעניק לך בכתיבתה.

מעבר לעיסוקו בדינמיקה המשפחתית שעשויה להיווצר בכל בית מצוי, ביחסים בין ההורים לילדים ובינם לבין עצמם, ובעובדה שלהורים כמעט שאין מושג על עולמם הפנימי של ילדיהם, הספר נוגע היטב בנושא החריגוּת: איך זה להיות חריג? מי שלא היה, לא יודע: “לפעמים אתה כמעט שוכח שאתה לא נראה כמו כולם. בכיתה או בבית המרקחת או בסופר, כשאתה מקשיב להודעות (…) ומרגיש כמו סתם מישהו בהמון. לפעמים אתה לא חושב על זה בכלל. ואז לפעמים אתה קולט מישהו מסתכל עליך מהכיסא ליד, או את הרוקח מסתכל, או את הקופאי מסתכל, ורואה את עצמך משתקף במבטם: חריג. בולט לעין כמו מסמר”. וזה יכול להיות נכה, או מישהו שצבע עורו שונה, או שבגדיו מעידים שהוא שייך לדת אחרת. ומי כמו הסופרת יודעת.

תוך כדי קריאה חשבתי שוב כמה החיים מסתבכים בגלל סודות ושקרים, כמה הם עלולים להיהרס בגלל סוד אחד או שקר אחד שנראים קטנים ולא חשובים, ובדיעבד מתברר שגרמו לטרגדיה נוראה. ואיך זה הזכיר לי את “אלוהי הדברים הקטנים“, אחד הספרים הכי חזקים שקראתי בחיי, וכמה שמחתי לגלות שזהו גם הספר האהוב ביותר כיום על הסופרת. אבל חבל לבזבז כאן עוד מלים על ספר הביכורים הנהדר הזה, פשוט תקראו, והנה פרק ראשון לטעימה. זהירות: אם לא תטוסו להשיג את הספר אחר כך, אין לכם לב. התרגום מצוין.

“כל מה שלא סיפרתי” מאת סלסט אינג (מאנגלית: נעה שביט, הוצ’ סנדיק, 280 עמ’) – 40 ש”ח לגרסה דיגיטלית באתר עברית או 62 ש”ח לספר בחנות “סיפור פשוט” (במקום 68 ש”ח מחיר מלא)

 

 

איקס אחד גדול

 

יש לו את ה-X פקטור. "פרויקט X" - גרג הורוביץ

יש לו את ה-X פקטור. “פרויקט X” – גרג הורוביץ



אחד המומחים שלי לספרי מתח ופעולה גר איתי ממש באותו בית, ואם הוא כבר לוקח ספר ליד ומתמיד בו לאורך מאות עמודים במשך שלושה ימים תמימים, יש מצב שגם לכם כדאי. והנה מה שאמר על הספר האחרון, שבחברתו בילה שעות ארוכות בערסל:

“הספר בנוי טוב, העלילה שוטפת, נקרא בשקיקה וברצף. כמו רבים מספרי המתח, אפיון הדמויות קצת לוקה בחסר ומסתפק בעיקר במעשיהן, בלי לאפשר לקורא להכיר אותן יותר לעומק – אבל זה לא פוגם כלל בהנאת הקריאה. מומלץ לאוהבי הז’אנר”. ומי שרוצה לדעת עוד פרטים על הספר, מה-מי-מו, ימצא אותם כאן.

“פרויקט X” מאת גרג הורוביץ (מאנגלית: דפנה לוי, דני ספרים, 416 עמ’) – 62 ש”ח בחנות “סיפור פשוט” (במקום 68 ש”ח מחיר מלא)