גורי, תעשה לי בושות! "בושות" - גורי אלפי
גורי, תעשה לי בושות! "בושות" - גורי אלפי

מאז פרוץ האביב יש לי במרפסת ערסל כיפי במיוחד, שלצדו מונחת ערימת הספרים החדשים שהגיעו למדור, ומדי פעם מתגנבים אליו בני הבית ואורחים מזדמנים. בשבוע האחרון, בכל פעם שעולים מן הערסל פרצי צחוק בלתי נשלטים, אני יודעת בדיוק איזה ספר קוראים שם. טוב, כמה ספרים בימינו כבר מסוגלים לגלגל בנאדם מצחוק בקול רם. בושות.

ואין מה לעשות, לקרוא על בושות של אחרים זה ממש כיף, במיוחד כשאותם אחרים מספרים עליהן בכזה חן קורע, והכי במיוחד אם קוראים להם גורי אלפי. מכירים אותו מהשטויות שלו על המסך? אז בדיוק ככה הוא גם כותב (כמה ציטוטים אקראיים – אם כי להוציא אותם מהקשרם בספר עושה להם עוול): למשל, למה אופנוע עדיף על מכונית? “מכונית היא בדרך כלל מקום שבו בני הזוג מנהלים את הריבים הכי סוערים. על האופנוע אין לה ברירה אלא לחבק אותך”; “צחוק הוא התרופה הטובה ביותר, אלא אם אתה מתחבא מהנאצים בעליית גג”; “לכל אדם מגיעה חניית נכה”; “אין מה לעשות, נשים מתות על רקדנים. הבעיה היא שגם רקדנים מתים על רקדנים”; וכן הלאה והלאה. רוב הספר, כפי שמעיד עליו שמו, כולל תיאורים מרנינים משגרת חייו המביכה של המחבר עם משפחתו וסביבתו, בתוספת קישוטים, הערות, דיאלוגים עם אשתו, טיפים ופאדיחות ממוספרות ומצחיקות שבא למות.

חלק עצום מהקרדיט על חנו של הספר מגיע למעצבת והאמנית הרבגונית מירב שחם, שבזכותה הוא מזמין לא רק קריאה מענגת אלא גם התבוננות ובילוש ויזואלי: מלבד העיצוב המרהיב בפורמט גדול ומפתה, שגלוי לעין כבר בדפדוף הראשוני, טמונות בתוכו עוד ים של הפתעות לקורא הסבלני שמתיישב עם הספר בנחת. יש דאחקות גראפיות שהולכות ומתפתחות מעמוד לעמוד, יש איורים שדורשים קריאה מדוקדקת לא פחות מהטקסט ואולי יותר, והכל שופע העזה ומקוריות והומור וראש פסיכי לגמרי במובן הטוב של המלה. לכן זהו ספר מתנה קלאסי ששווה כל גרוש, ולדעתי מוטב מראש לקנות שניים, כי מיד יתחשק לכם לתת אותו במתנה לעוד מישהו שאתם ממש אוהבים. אל תתביישו.

“בושות” מאת גורי אלפי (עיצוב ואיורים: מירב שחם, עריכה: אסף גברון, הוצ’ כתר, 141 עמ’) – 77 ש”ח בחנות המגדלור או באתר “סיפור פשוט” (במקום 86 ש”ח מחיר מלא)


 

מריח כמו רוח נעורים

כל משפחה והמוזיקה שלה. "המנגינה של נועה" - רות יצחקי ריכטר

כל משפחה והמוזיקה שלה. “המנגינה של נועה” – רות יצחקי ריכטר


לא הכרתי את שמה של רות יצחקי ריכטר וגם לא את ספריה, אבל לאחרונה התגלגל לידי ספרה האחרון, “המנגינה של נועה”, ומיד הוקסמתי מכתיבתה הכנה, הנבונה ומלאת החיים. זהו ספר על ילדה ממשפחה מפורקת ומורכבת, שכמותה לא חסרות במקומותינו (גם בסביבתי הקרובה): יש לה שלוש אמהות ושני אבות וכל מיני חצאי אחים ואחיות, והיא מספרת בגוף ראשון על תקופה לא פשוטה שעברה בגיל 12, כשהכריזה על שביתה נגד המשפחה שלה בגלל סיבה מוצדקת. כבר הזכרתי כאן לא פעם כמה קשה לכתוב ספר אמין בגוף ראשון לבני נוער – שהרי מדובר בגיל שבו הם מגלים שעולם המבוגרים כולו זיוף ושקר, ולמה שיאמינו למבוגר שמתיימר לכתוב מפי נער או נערה כדי לסחוף אותם לעלילה דמיונית שבדה מראשו? והנה הפתעה משמחת: יצחקי-ריכטר עושה זאת בכישרון ניכר, ומה רבה היתה הפתעתי כשגיליתי שזהו ספרה התשיעי לבני הנעורים (ספרה הקודם, “מה שעובר לי בראש“, נשמע לי מוצלח ומסקרן עוד יותר) ושהגברת כמעט בגילה של אמא שלי! ממש משמח לגלות סופרת ותיקה שכותבת ככה נהדר ומצליחה לשזור בעלילה המינורית שפע תובנות מעוררות השראה על החיים, על אמת, על חברות ועל אהבה, נושאים בוערים היישר מתוך געש הנעורים, והכל בהומור ובחן מלבב. יופי של ספר לבני 11-15.

“המנגינה של נועה” מאת רות יצחקי ריכטר (הוצ’ דני ספרים, 153 עמ’) – 52.20 ש”ח בבוקנט (במקום 58 ש”ח מחיר מלא)