מגדלים ביחד. מתוך "יחפים בחול החם"
מגדלים ביחד. מתוך "יחפים בחול החם"

יש לנו חבר טוב, קיבוצניק לשעבר, שתמיד מספר לנו, העירוניים, איך זה היה לגדול שם כילד של כולם (וגם קצת של אף אחד). לפני שבוע קיבלנו ממנו מייל עם לינק לצפיה בסרט תיעודי חדש בנושא. הסרט “יחפים בחול החם”, שהפיק צוות הווידאו הקהילתי של קיבוץ מעגן מיכאל, לקח אותנו לביקור בן שעה במחוזות הנוסטלגיים והאידיאליסטיים של הקיבוצים, סביב אחת הסוגיות הכי טעונות: החינוך והלינה המשותפת, שליוו את הקיבוץ מיום היווסדו ועד תחילת שנות ה-80, אבל ממבט ביקורתי, מפוכח ומלא בחשבון נפש.

צוות הווידאו, מהדור שגדל בבתים משותפים, החליט לפתוח את הנושא ולמצוא את אותם ילדים (לשעבר) שגרו יחד, מיטה ליד מיטה, ולאפשר להם לדבר בישירות על העצבים הכי חשופים; אך גם לתת מקום בשיח למטפלות ולהורים שקידשו את הרעיון בהתאם לאידיאולוגיית הקיבוץ. לחלקם קשה לתפוס היום איך היו החברים מוסרים אז את ילדיהם בגיל ינקות, וחלקם – לא היו מסכימים לשום צורת גידול אחרת. מכל השיחות החושפניות, תמונות הארכיון וקטעי הווידאו שלאורך הסרט, נשארנו עם ההצצה הנדירה ליחסים שנבנו בתוך בתי הילדים, מחשבות על צורת הגידול והבית שלנו ותובנה חדשה אחת: בניגוד למה שחשבנו, הגידול המשותף מתברר לא נולד רק כתוצאה מאידיאולוגיה, אלא גם מחוסר מקום בבית או מצורך להגן על הילדים.

בין אם אתם חברי קיבוץ ובין אם מעולם לא ביקרתם באחד, שווה לצפות בניתוח אחד האתוסים הכי קיבוציים וכל-ישראליים, ולהקדיש רגע לתופעה ייחודית לנו, שהיתה וכנראה לא תשוב עוד.


סרט הדוקו “יחפים בחול החם” (54 דק’, הופק ע”י צוות הווידאו של קיבוץ מעגן מיכאל) – לצפייה ישירה לחצו כאן

משתתפים: אביבה זמיר, אפרת בירן, חיה כנעני, ברק נחשול, טלי היימן, יפתח (פון) אמיר, נועה שפיצר, נורית בנתור, עודד בר נתן, עמי דנא ותמר לוי.

 

 

אמהות בקיבוץ. מתוך "יחפים בחול החם"