המציגות הינן חרציות. שיהיה לכם חג
המציגות הינן חרציות. שיהיה לכם חג

כל שנה בפסח אנחנו נוהגים להתפרע עם טקסט כלשהו על חירות וחופש. על הזכות הבסיסית של כל אחד ואחת לבחור איך הוא רוצה לחיות את חייו. על החובה של כולנו לשמור על החופש של אלה שתש כוחם. על הצורך התמידי באנשים שיוצאים מגדרם בשביל אחרים. על כמה זה קריטי לראות את הזולת ולנסות את נקודת המבט שלו כדי להבין את הקונפליקט. וכמה אנחנו אוהבים את המילה – חמלה.

והשנה, באופן לא חריג בכלל, אנחנו נעשה בדיוק את אותו דבר.

הא!

מאחלים לכם חג חירות שמח. חופשי מדאגות. חופשי מדעות קדומות. חופשי מחישובי קלוריות (זה לא עובד). חופשי ממחשבות טורדניות, חופשי מהספקים ומשימות, חופשי מעצמכם קצת, אם אפשר.

מבין הררי הכביסה, מבין גבעות הכלים בכיור, מעבר לתלי הקניידלעך והקרפיונים – מאחלים לכם חג אביב שמח ואופטימי.

יש למה לצפות! אנחנו יודעים את זה.

 

**(ובהמשך ישיר לתמונה למעלה שצילמנו ממש השבוע: קחו אתכם לדרך, לא משנה לאן, גם את ליאור ייני והאפריל הזהוב שלו)**