נקמת המרובעים. למעלה: מתוך "קשקושי רחוב"; למטה: מתוך "הו לא"
נקמת המרובעים. למעלה: מתוך "קשקושי רחוב"; למטה: מתוך "הו לא"

כל תינוק יודע שקומיקס זה כבר מזמן לא רק לילדים. חיבור נכון בין איורים לטקסט הוא לפעמים הדרך הכי חדה להעברת המסרים החריפים, הסאטיריים והמשפיעים ביותר (ברווז, אתה חסר). הנה לדוגמא 2 מאיירים שנונים ולא פראיירים, בעלי טורי קומיקס אינטרנטים שמצליחים לתאר במדויק – ריבוע אחרי ריבוע – את החיים שלנו, מעלים חיוך מריר בבועת הדיבור האחרונה והפכו למנת הקריאה שאנחנו הכי מחכים לה מדי שבוע. מרובעים? עקבו אחרינו:

#1

מצותתת ומצטטת. מתוך "קשקושי רחוב" של תמר בלומנפלד


הקומיקס – “קשקושי רחוב” של תמר בלומנפלד, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
הרעיון –  בלוג מאויר שנולד משברירי שיחות רחוב רנדומליות שתמר תופסת כשהיא יושבת בבתי קפה עם לפטופ או בסיבוביה בגינות עם הכלבה תכלת. כל משפט שמדליק לה רעיון לסיפור ופאנץ’ חד, מוצא את עצמו אח”כ בטורים המשעשעים שלה, שמשקפים יחד את הקיום העירוני בכלל, והחיים של דור הפייסבוק בפרט (אל תפספסו את השמות הקורעים של הטוקבקיסטים). לפני שנה, הפך הבלוג לטור קבוע ב”הארץ”, מה שגרם לשיחות של כולנו להיות עוד יותר פומביות.
מה במשבצת – מסיפורי דייטים מזוויעים, צרות של הורים קורסים, ראיונות עבודה, הריוניות מתלוננות וכל מה שאנחנו מקשקשים עליו. בפעם הבאה, כפי שתמר מציינת, אולי כדאי שתדברו יותר חלש.
מה בעתיד – בקרוב, יש סיכוי לראות את מיטב הקשקושים של תמר בספר, ואולי אפילו בסדרה מונפשת. תמיד רצינו להיות גיבורי קומיקס.
ועוד פיקנטריה – אם תחפשו היטב בריבוע הפותח כל טור – תמצאו את תמר והכלבה תכלת מצותתות בשקט. הכי סטן לי סטייל
איך נכנסים לזה “קשקושי רחוב” ב-הארץ (טורים קודמים בצד שמאל), עדכונים ותוספות בעמוד הפייסבוק.


#2

כל כך נכון שזה מצחיק. מתוך "הו לא" של מתן בלומנבלט


הקומיקס – “הו לא” של מתן בלומנבלט, מאייר, קומיקאי, סטנדאפיסט וכותב סאטירות
הרעיון – מאז 2009, ובכל יום רביעי (או כשמתן מרגיש על קצה הייאוש הקיומי לדבריו), עולה טור ארסי חדש ומלא הומור שחור בבלוג שלו, שמעניק הצצה להרהורים שעוברים למתן (ולכולנו) בראש במגוון נושאים.
מה במשבצת – משיחות שואה כמוסות, דרך ביקורת על ישו וביקורים של אלוהים, מסעות בזמן, ויכוחי מזגן משרדיים, איך מתרגמים שמות של סרטים בישראל (תמיד רצינו לדעת) ועד ההבדל המהותי בין אנשי חתולים לאנשי כלבים. ככה בטח נראה סטורי-בורד של ישיבות קריאייטיב במונטי פייתון.
מה בעתיד – אחרי שמיטב הטורים הודפסו בחוברת קטנה, מתן מבטיח שברגע שיימצא את הבית הנכון, יצא לאור ספר “הו לא” הראשון. הו כן!
ועוד פיקנטריה קטנה – כמה מהטורים הודפסו על חולצות טי שתוכלו להזמין באתר, וחלק תורגמו לאנגלית באתר התואם cheerlessness.
איך נכנסים לזה “הו לא”. בעמוד הפייסבוק תמצאו רעיונות לטורים שמתן משרבט ומעלה מיד (והנה הצצה לסטנדאפ של מתן ולסדרת הרשת שכתב עם עמית הרשקוביץ, “למלא את החלל“).