כאן גדלים בכיף. סיירת המצליבים של מירי על הגג
כאן גדלים בכיף. סיירת המצליבים של מירי על הגג

תעתועי החורף-קיץ משחקים לטובת המאחרים לזרוע ולשתול, סוף סוף הבנתי על עצמי את “כל עכבה לטובה”, שאני נגררת אתו שנים, מתמחה בעכבה בלי להבין איפה הטובה, כי הסתיו הוא בול הזמן לזרוע את החורף, סלקים וצנוניות ברוקולי וכרוביות, ומי שלא זורע בסתיו לא אוכל בחורף. כבר חשבתי לוותר, להיכנע לפרורי השיגרה הביתית ולתת לגג לצמוח פרא. אבל מסע לבנק נעורי – שמעולם לא עזבתי כי עוד לא יצא לי להיות בפלוס, עצר אותי במשתלה בכפר אז”ר, שם רימיתי את הזמן ורכשתי גן ילדים של ירקות חורף, כאילו זרעתי אותם לפני חודש – רק טיפה רחוק, במשתלה.

את המפותחים הנהדרים הבאתי לגג, עקרתי ביד אחת שיח מלפפון שמת ועגבנייה ששום דבר טוב כבר לא יצמח ממנה וטמנתי באדמה את השתילים המחוננים. עכשיו יש לי ערוגת חורף קטנה אבל איכותית עם סיכויי הצלחה גבוהים, סיירת מצליבים. באווירת הקלישאות הבנתי גם את – “יותר טוב מאוחר מאשר לעולם לא”. ואם כבר תובנות כלל ארציות אז זה גם הזמן להכין מסתורים יצירתיים לחתולי החצר, אם אתם עוד לא מאכילים אותם מאיזה שק של “קטלי” – אז בבקשה תתחילו כי לא רק אנחנו נהיים רעבים בקור, תכף גשם וכל ההומלסים על ארבע יחפשו מסתורים מהגשם והקור. סלסלות או קופסאות בחדר המדרגות עם סוודר ישן שלעולם לא תלבשו יחממו את אלה שאין להם בית. יאללה גשם גשם, אני מוכנה. בוא.