אבל היא לא אומרת כלום. "דברי" - לורי האלס אנדרסון
אבל היא לא אומרת כלום. "דברי" - לורי האלס אנדרסון

לא פשוט לכתוב ספר לנוער בגיל ההתבגרות – ועוד בגוף ראשון, בקולו של גיבור שטוף חרדות והורמונים – בלי שקולו של הסופר המבוגר יבצבץ בין השורות ויפריע לקורא הצעיר (שכבר הספיק לקלוט שעולם המבוגרים הוא זיוף אחד גדול) להאמין למספר ולהיסחף איתו בעלילה. לצערי, כמעט שלא נתקלתי בספרי מקור ריאליסטיים שכתובים בצורה אמינה ורלוונטית לנוער של ימינו, אבל למרבה המזל יש שפע של ספרות מתורגמת מצוינת בז’אנר הזה. כאן המקום לשוב ולהצדיע לסדרת “סיפור מהעולם האמיתי” (כנרת), שכל ספר שקראתי בה עד כה היה בעיני מצוין, לא פחות, והצדיק את שם הסדרה: סיפורים מהחיים, נוגעים ומרגשים, בלי פנטזיות וכוחות-על, בקולו של מספר שלא שכח את הנפתולים הנוראים של גיל ההתבגרות (אולי כי נתקע בו בגלל איזשהו unfinished business, כמו רוּבּנו), כתובים בכנות ובאומץ ובשפה הכי אמינה שאפשר (הודות למתרגמי הסדרה המוכשרים).

האמינות הזאת היא אחד מנכסיה הגדולים של הסופרת המצליחה לורי האלס אנדרסון. בעבר שיבחתי כאן את “מסובך” (מאותה סדרה), שבו היטיבה לכתוב בקולו של נער מתבגר אפוף לבטים ותשוקות, ועוררה חשק לקרוא כל ספר שהיא חתומה עליו. כאן היא כותבת מפיה של מלינדה סורדינו, שעוברת אונס בגיל 14 בידי שמיניסט מבית-ספרה ומרוב הלם מפסיקה לדבר (כמעט) עם סובביה, ובעיקר עם הוריה, ורק נושכת את שפתיה עד זוב דם, ליטרלי, שוב ושוב. הספר כולו הוא מעין מונולוג פנימי שמתאר את התהליך שהילדה עוברת במהלך שנת הלימודים – בכוחות עצמה, ללא עזרה מאיש (היחיד שמצליח לחדור איכשהו מבעד לשריון הוא המורה לאמנות, טיפוס חריג בפני עצמו) – עד שהיא מוצאת את הדרך לגאול את עצמה מהשתיקה, מהבושה ומהפחד. בד בבד לומד הקורא משהו על אמנות ויצירה, על מאיה אנג’לו (שהגיבורה שואבת כוח מדמותה) ועל עוד דברים חשובים שמרחיבים דעתו של אדם, בעיקר אם הוא צעיר.

הספר נכתב לפני 15 שנה, ואולי בימינו היתה הגיבורה מעזה לדבר בשלב הרבה יותר מוקדם, אבל הסיפור שלה עדיין קורה וממשיך לקרות בכל מקום בעולם, ורבבות קורבנות שותקים כמוה ומאבדים קשר עם הסביבה הקרובה. נדמה שגם הסופרת עברה משהו דומה, וגם אני הייתי שם פעם, והתרגשתי מהמונולוג של מלינדה האילמת, שמעביר כל-כך הרבה בתיאורים חסכניים כל-כך, בלי להיות עצוב או קיטשי – להפך, לעתים קרובות הוא אפילו מצחיק. אבל הכי התרגשתי דווקא מאחרית הדבר של הסופרת (שנכתבה למהדורות מאוחרות של רב-המכר העולמי הזה), המודפסת ממש מתחת למשפט האחרון של הספר, באותו עמוד, כאילו היא חלק בלתי נפרד מהעלילה. ואכן, זה מה שהיא – אף שהסופרת מדברת בה בקולה שלה ומשתפת את הקוראים בבריאתה של הגיבורה ובתגובות נרגשות ומזדהות של קוראים וקוראות. אחריה יש עוד שני נספחים וגם הם מסעירים ונוגעים, בבחינת “תראו מה שספר יכול לעשות” (ניסים ונפלאות!). התרגום, כמו בשאר ספרי הסדרה, משובח וזורם. מומלץ בחום לבני 12-17 וגם להוריהם (שעוברים תקופה קשה לא פחות מהמתבגרים שחיים איתם בבית, ככל הזכור לי).

הספר “דברי”, מאת לורי האלס אנדרסון (מאנגלית: יעל אכמון, סדרת “סיפור מהעולם האמיתי”, הוצ’ כנרת זמורה-ביתן, 188 עמ’), 53.10 ש”ח בסימניה, במקום 59 ש”ח מחיר מלא