מהההה-הממת. מתוך "היידי בת ההרים"
מהההה-הממת. מתוך "היידי בת ההרים"

הם עושים את זה! ארבע עזים, שתיים לבנות ושתיים שחורות-חומות ועוד שמונה שחקנים, מוציאים את הילדה הקסומה, היידי, מתוך ספרה של יוהנה ספירי “היידי בת ההרים” ומצליחים לצופף את הקהל, ילדים ומבוגרים, בתוך בועה של חוויה אמנותית נדירה.הספר פורסם בשוויץ בשנת 1880 (ראה בעברית בהוצאת כתר” בתרגומו של שלמה ניצן) וגם היום במרחק של זמן ומקום הקסם לא פג. ולדבר הזה קוראים קלאסיקה.

 

הספר זכה לעיבודים רבים: במה, טלוויזיה, קולנוע (זוכרים את שירלי טמפל?) הפעם בעיבודו של עידו ריקלין, שמכיר היטב את הקלאסיקה הספרותית. ביד מאומנת וברגישות רבה העביר את המחזה למוכשר אחר – לבמאי רפי ניב. צמד של מוכשרים שעברו יחד כברת דרך משותפת על במת תיאטרון הילדים בארץ. השניים הצליחו להעביר את כל האנושי שבסיפורה של היידי, יתומה תמימה, הנקרעת בעולמם של המבוגרים. ובד בבד יש לה כוח לרכך את לבם הקשוח ולשנות גורלות. היידי נאלצת לעזוב את בית הסב במרומי האלפים ולהרחיק לנוף אחר – לעיר ולרעש האורבני וזאת כדי לשהות במחיצתה של קלרה, ילדה המרותקת לכסא גלגלים. שם בעיר, היא מתגעגעת לפסטורליה של ההרים, לאותה שמש “ששורפת את השמיים” לירוק, לסבא הקשוח שלה, לחבר פטר ולעזים. בלוטת הדמעות של הקהל, ילדים ומבוגרים כאחד, עובדת לא מעט. ובאמת לא רק בגלל הנרטיב, אלא בגלל אותו קסם, אותן דקויות ואותו איזון מתבקש בין הנופים המתחלפים והדמויות שעוברות איזה זיכוך, וגם הקורא מזדכך ונושם מדי פעם לרווחה. ל”מֶה” של העזים (עיצוב בובות: אמירה פנקס) אינו רק פעיה, אלא מספק בהצגה תגובות רגשיות לעלילה. בתום ההצגה, כשהשחקנים המתינו לצופים בחוץ, הצטופפו הקטנים ללטף את העז הלבנה, ברבורי. כמעט בקשתי חתימה מן העז הזאת.

 

מדי פעם מצוטטים קטעים קצרצרים של מכתבים ומקדמים את העלילה המתרחשת בשני נופים: ויש גם סצינות בהן התפאורה מלכדת את הנופים על הבמה. על התפאורה הזאת אחראית טליה אוטולנגי, ועל התלבושות יהודית אהרון. שמונה שחקנים מוכשרים ביותר עושים את הבלתי אפשרי על הבמה. המחנכת רוטנמייר (מיכל ויינברג) קשוחה עד כדי גיחוך, הסבא שתקן. פעם מאופק ופעם רגזן צרוד. היידי מדלגת כמו עז ואומרת לסבא: “אם אין לך לב, איך אתה חי?”. גם הפעם תיאטרון המדיטק מביא לקהל משהו נדיר ביופיו ובעוצמתו, משהו שנצרב עמוק בתודעה וגם בלב. איך אמרה הילדה מאיה בת ה-7: “קצת בכיתי, קצת צחקתי. אני חושבת שהיידי היא חברה שלי. חבל שגם סבתא לא באה להצגה”. נראה שמאיה למדה משהו מהיידי, לחשוב גם על אחרים. רשמו לכם את “היידי בת ההרים” בראש רשימת הצגות החובה.



ההצגה “היידי בת ההרים” ע”פ יוהנה ספירי – המועד הבא: 14.06.14, 10:30. לרכישה ופרטים נוספים – לחצו כאן.
הפקה – תיאטרון המדיטק בשיתוף הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין; מחזה – עידו ריקלין; בימוי – רפי ניב.