כל הפחמימות אצלי. מבחר לחמים מגרים בלחם ושות'
כל הפחמימות אצלי. מבחר לחמים מגרים בלחם ושות'

לאחרונה, ישמור השם, יצא לנו לבצע את אחד מה”לא תעשה” התל אביבים הידועים, ולרעות בבתי קפה זרים.

מי שפיתה אותנו הוא החבר החדש בשכונה – “לחם ושות'”, שנפתח בפינת שדרות בן גוריון ובן יהודה. פתוח רק כשלושה חודשים, נראה ש”לחם ושות'” הוא בדיוק מה שחסר על השדרה המתויירת, וכל אימת שעוברים בסביבה, אפשר לראות כי הוא מלא מפה לפה בחובבי קמח וקפאין מאושרים.

כדיירי הגזרה היה לנו ברור כי מחובתינו לבדוק במה מדובר, גם אם זה כרוך בהקרבת מכסת הפחמימות השבועית (מה שנקרא, זה מטעם העבודה). בצעד קל, לב כבד ורגשי אשם בהיכון, התמקמנו באחד השולחנות ברחבה החיצונית הצופה לשדרה, הזמנו אמריקנו עם חלב קר ומאפין בננה שוקולד, והמתנו בציפייה. לגימה אחת מרחיבת אישונים וביס מאפין תאוותני מאוחר יותר, כבר הספדנו את שאר בתי הקפה ברדיוס והצהרנו אמונים למעוזנו החדש, תוך שאנחנו נהנים מהבריזה המגיעה מהים, ממראות העוברים והשבים ומריחות המאפים שאנחנו עתידים לחקור עוד בהמשך.

התפריט של “לחם ושות'”, מציע ארוחות בוקר מגרות, מגוון כריכים מעניינים (סרדינים ולימון כבוש; גבינת ברי, טפנד וגרגיר נחלים; סלמי, חרדל, מלפפון חמוץ ורוקט – 28 ש”ח לכריך), סלטים, וכמובן, אין סוף לחמים ומאפים מעוררי תיאבון.

את התודות על הפנינה המעוצבת (העיצוב הנקי והמודרני מאוד סקנדינבי, מדויק ומזמין) אפשר להפנות לבעלי המקום דורון לוראן, איתי יונס, מתן כהן ויאיר שרון, שוודאי כבר הבינו שיש להם משהו ממש טוב גואינג און.

טיפ מאיתנו – אם תקלעו לאזור קרוב לשעת הסגירה, שהיא גם לרוב שעת ארוחת הערב, תוכלו לשלם עבור מאפה אחד (לחם, בגט, בריוש – וואטאבר) ולקבל אחד נוסף, חינם. ולרגשי האשם – שלום.


לחם ושות’, בן יהודה 128 (פינת בן גוריון), 6247100־03, ראשון־חמישי 19:00 – 08:00; שישי 17:00 – 07:30; שבת 17:30 – 09:00; לפרטים נוספים – דף הפייסבוק

צופה על השדרה והשדרה צופה עליו. בית הקפה "לחם ושות'"

 

 

מי אמר מאפין בננה שוקולד ולא קיבל? מבחר פחמימות על הדלפק ב"לחם ושות'"

 



 

 

 

לחם ושות’

נפתח בשכונה שלנו בית קפה חדש

חרף אופיינו, הנאמן מטבעו יש לומר, רעינו לאחרונה בשדות זרים, ומי שהביא אותנו לידי זאת הוא בית הקפה “לחם ושות'” שנפתח באזור המחייה שלנו. פתוח רק כשלושה חודשים וכבר קנה לו קהל לקוחות שנשנהים לשבת בחוץ ברחבה הצופה על השדרה, בפנים על הבר הקולי שמול דלפק דברי המאפה המגרה או בצוותא סביב שולחן עץ ענקי. דרי אזור בן גוריון בן יהודה בטח מרגישים די טוב עם עצמם ויש להם סיבה טובה. בית קפה חדש בשכונה הוא בהחלט סיבה טובה לתקצב ולחלק מחדש את מאזן הקלוריות


מי שעזר לבעלים דורון לוראן בגיבוש

מוטי חיימוביץ’ ממאפיית הבוטיק לה מולאן וחבר ילדות של לוראן מהיישוב עומר. חיימוביץ’ עוזר ללוראן בהקמת מערך לחמי השאור במאפייה.

“מאפיות תמיד ממוקמות מתחת לאדמה, כי כך החום לא עולה למעלה”, מסביר לי לוראן רגע לפני שאנחנו יוצאים אל הקור שבשדרה. השותפים של לוראן בפרויקט האפייה הענקי הרוקם בימים אלה שמרים וקמחים הם איתי יונס (סושיות אצה), יאיר שרון (גלידריות כפיתולינה) ומתן כהן (מסעדת טוטו). לוראן מספר שכבר הרבה שנים שיונס והוא מגלגלים ביניהם את הרעיון להפוך את מה שהיה הבר פולה למאפייה, אבל הפעם, בזמן שלוראן גר בצרפת, שלח לו יונס SMS בזו הלשון: “הפולה פנויה. אתה בא לפתוח מאפייה?”. התשובה של לוראן לא איחרה להגיע: “תחתום חוזה, אני אגיע”.

לוראן – בן לאם ישראלית ממוצא תוניסאי ולאב צרפתי פרוטסטנטי – גדל על הקו האווירי ישראל־צרפת. בקיץ הוא היה משוגר למשפחה בארל, שם לסבתא היו שני ברים ומלון עם מסעדה שכרעו מעומס עונתי. “בגיל 9, במקום שאתרוצץ בן הרגליים היו מבקשים ממני עזרה. לפלט דגים נראה לי אז מרתיע מדי אז העדפתי לעבוד בקונדיטוריה. בגיל 14 הודעתי לאימא שאני הולך ללמוד להיות קונדיטור. היא הסכימה בתנאי שקודם אני אתגייס לצבא ואעשה תואר באוניברסיטה”. אבל זה לא קרה. בגיל 16 עלה לוראן על אווירון לצרפת והתחיל ללמוד במסלול שכל צרפתי עושה – CAP שבו משלבים לימודים לבגרות בהתמחות בעבודה בקונדיטוריה. בגיל 18 הוא סיים את הלימודים בהצטיינות וחזר לארץ כדי להתגייס לשירות קרבי בצבא. משם הוא חזר לצרפת והתחיל לעבוד בקונדיטוריות בעמק הלואר, ובהם גם ב־Patissrie Misral אצל פייר בוטל.

וד גראנדז’אן, שהיה אחד הכוכבים העולים של הבישול העילי בצרפת. אחרי שנתיים של עבודה גראנדז’אן פשוט הודיע לי שאני עובר לפריז כדי לעבוד אצל אלן פסאר (אחד השפים הנחשבים בעולם ממסעדת ארפז’ המעוטרת השלושה כוכבי מישלן, ש”כ). הבנתי שהשפים תיאמו בניהם את המעבר הזה בלי להתייעץ איתי והחלטתי לזרום עם זה. חודשיים אחרי שהתחלתי לעבוד אצל פסאר, נהרג גראנדז’אן בתאונה. אירוע שהפך את פסאר לחבר”.

אבל הסגריריות האפורה של פריז הכניעה את לוראן, בן היישוב עומר, והוא נטש את פסאר, עבר לעבוד בעיירה Fontveille, וכעבור זמן מה החליט לנסות לחזור לארץ. “שכרתי דירה בשדרות בן גוריון ליד הים ויצאתי מהבית. אחרי 100 מטר ראיתי בבן יהודה מודעת דרושים על החלון באייסברג. עבדתי שם שנתיים כקונדיטור, ידעתי שאני אובר קוולפייד אבל לא היה אכפת לי”. משם הוא עבר למסעדת רפאל שבה הספיק להפוך את המילפיי לחובה ישראלית במטבח העילי. אחרי רפאל הוא חזר לפריז ופתח עם בן הדוד שלו ביסטרו בסיינט רמי דה פרובנס, ואז הגיע האסמס מיונס.

בלחם ושות’ יש דלפק ארוך ועליו יוצבו נפלאות האפייה הצרפתית מחומרי גלם מקומיים. במטבח שממוקם מתחת לאדמה הוא יכין בין היתר שלושה סוגים של לחם, קרואסונים מבצק עלים ובצק שמרים, בריוש, מאפי צימוקים או שוקולד, מאפים מלוחים על בסיס בצק עלים (שיש בהם יותר חמאה מקמח כך שהם נמסים בפה), עוגיות, עוגות בחושות והקלאסיקה הצרפתית – מקרון. בהמשך תהיה שם ויטרינה של פטיסרי שתככב בה ניו יורק צ’יז קייק. מקומות הישיבה הם בעיקר על הרחבה בחוץ, והתפריט, כמו בבית קפה, כולל גם כריכים, סלטים וקצת אוכל קטן.


לחם ושות’, בן יהודה 128 (פינת בן גוריון), 6247100־03, ראשון־חמישי 19:00 – 08:00; שישי 17:00 – 07:30; שבת 17:30 – 09:00; לפרטים נוספים – דף הפייסבוק https://www.facebook.com/Breadandcocafeandbakery