עטיפת הספר "מיו מיו שלי" מאת אסטריד לינדגרן
עטיפת הספר "מיו מיו שלי" מאת אסטריד לינדגרן

תעלומה ספרותית: איך קרה שאשה שוודית אחת ידעה לכתוב גם את ספר הילדים שהכי הצחיק אותי בילדותי, הספר היחיד ששבתי אליו שוב ושוב וחיזק ועודד אותי ונתן לי כל כך הרבה כוח ואושר – וגם את ספר הילדים הכי עצוב וקשה שקראתי מימי, שאוחז לך בלב בכוח (ובעדינות שאין דומה לה) מהרגע הראשון ולא מרפה, מעסה ומלטף וממתיק סודות ומשורר שירים ענוגים ומפליא לנגן על מיתרים נסתרים וכל הזמן הזה, ברקע, לוחש לחש עצוב ונואש וחרישי, כמעט בלתי-נשמע, עד שהלב רוצה להתפקע?

גאונה, אסטריד לידנגרן הזאת. כתבה ספר שכולו בעצם שיר, שיר שמושר מעומק לבו של ילד חולם, כתוב בשפת החלומות – פואמה מושלמת ללא חרוזים, ובכל זאת כל מלה בה מדויקת ומתנגנת כמו זמרת ציפורים ביער. איך היא ידעה להיכנס ללב חולם של ילד קטן ובודד ולתת לו מילים, איך? והרי מעולם לא היתה ילד, אלא ילדה, וכתבה את הספר (ב-1954) כשהיתה בת כמעט 50, אבל הספר שלה כתוב היישר מתוך לבו התם של ילד ממין זכר; והיא משוררת את שירו הצלול כך שייגע בכל מי שיודע להקשיב, בלי קשר לגילו, למינו או לרוח התקופה שבה חי.

מה אוכל לספר על הספר בלי לקלקל את הקסם? די בשמו בלבד כדי שהלב יתחיל לזלוג: “מיו, מיו שלי” – כמו להגיד “אהוב שלי” שלוש פעמים ברצף, בשיא הרוך, במצלול שמנעים לאוזן כמו פכפוך מי נחל זכים לצמֵא. ותסלחו לי על ההשתפכות, זה מה שקורה כשמתרגשים כל כך. זהו סיפורו של ילד יתום, שישב על ספסל בחורשה ולפתע בא שד ענקי ולקח אותו אל “ארץ מרחקים”, שם הוא מגלה כי הוא בעצם נסיך, בנו האובד של מלך ארץ מרחקים שהתגעגע אליו כל-כך, שקורא לו “מיו, מיו שלי” בלי הרף ומרעיף עליו את כל החום והאהבה והמתיקות שלבו של אבא מסוגל להכיל, ונותן לו סוס פלאי ששמו מירמיס, והילד מבלה בנעימים וטובל באושר, עד שמתברר שנועד לו תפקיד כבד מנשוא – להילחם באביר האפל, התגלמות הרשע עלי אדמות, והוא יוצא למשימה הנוראה יחד עם חברו הנאמן יוּם-יוּם, רכובים על סוס הפלא הלבן, ואת השאר תגלו בעצמכם.

ספרים כאלה הם ההוכחה שאי-אפשר לחיות חיים מלאים בלי ספרות ושירה, כי את חוויית הקריאה בספר כזה אי אפשר לשחזר בשום מדיום אחר, את קורי הקסם של המלים שלוכדים לך את הלב ומועכים אותו עד בכי. וגאון גם המתרגם, דניאל נחשול, איך ידע לתרגם את השיר של לינדגרן כאילו נכתב בעברית, עברית ישנה וחלומית ולירית להקסים, שתדבר גם לילדים של ימינו. למרבה הצער, לא קל להשיג את הספר וכדאי לחפש בחנויות יד שנייה. ואף שזה ספר מנוקד לילדים בני שמונה ומעלה, הוא מומלץ בחום לכל מי שיש לו בלב ציפור שיודעת לשיר.

מיו, מיו שלי, מאת אסטריד לינדגרן (משוודית: דניאל נחשול, איורים: אילון ויקלנד, הוצ’ מחברות לספרות, 176 עמ’), 120 ש”ח לספר משומש בבוקספר