מי לא רוצה להיות מליונרית? עטיפת הספר "הדברים שאני רוצה"
מי לא רוצה להיות מליונרית? עטיפת הספר "הדברים שאני רוצה"

איך אני אוהבת ספרים שהם כמו מכתב שמקבלים מחבר ובעיקר מחברה קרובה מאוד, שמספרת לך בשיא הכנות על חייה כפי שהיא חווה אותם ברגע הכתיבה, על רגשותיה ומאווייה ועל סודותיה הכמוסים. וככה בדיוק כותבת גיבורת הספר הזה, ז’ו (ז’וסלין), על עצמה ועל מה שקורה לה ומה עובר לה בראש, ומתפשטת מול הקורא בכל המובנים, בלי עכבות ובחפץ לב, ואי אפשר שלא להתאהב בה.

עד לשלב מסוים בספר, הסודות הכמוסים של הגיבורה הם קטנים וחמודים, עד שיום אחד מגיע סוד ענקי. ז’ו (שגם לבעלה קוראים ז’ו – ז’וסלין וז’וסלן) זוכה בלוטו ב-18.5 מיליון אירו – ונכנסת לבַּלבָּלָה: מצד אחד, סופסוף תוכל להגשים את תשוקותיה המטורפות ביותר (כשהיא עושה רשימות של “הדברים שאני רוצה”, כשם הספר, מתברר שהתשוקות האלה עולות בעצם גרושים); מצד שני, מרגע שתהפוך למיליונרית, חייה – כפי שהכירה אותם עד כה, ומצאה בהם אושר – ישתנו לבלי הכר, לבלי שוב. בינתיים היא שומרת על הזכייה בסוד, גם מבעלה, והפסיכולוגית של מפעל הפיס מכינה אותה לקראת הבאות: “כשיש לך כסף (…) זרים אוהבים אותך פתאום. יציעו לך נישואים, ישלחו לך שירים, מכתבי אהבה, מכתבי שטנה. יבקשו ממך כסף לטיפולים בלוקמיה בשביל ילדה קטנה שגם לה יקראו ז’ו (…) החמדנות שורפת כל מה שנקרה בדרכה”. וז’ו יודעת שאצל בעלה, שהיא אוהבת אותו כמות שהוא כבר 21 שנה, על כל פגמיו וחולשותיו, החלומות על חייו כמיליונר-חדש יהיו שונים לגמרי מאלה שלה, והיא לוחשת לו בלבה: “אלוהים, אם רק היית יודע, איך היית משתנה?”

יכולתי לספר פה על קצה המזלג מה עובר על ז’ו מרגע שהיא מקבלת את “הצ’ק המזעזע הזה”, גם בלי לרמוז לאן זה מתפתח, אבל ממש חבל לי לקלקל לכם ולו ברמז את הספר הקטן והמענג הזה, שכולו מלא בהפתעות קטנות ומתוקות ובגילויי לב מרגשים ובעצב קורע ובתובנות מטלטלות ובאינטליגנציה רגשית נדירה, ממש כמו מכתב מחבר ממש טוב. מפתיע לגלות שהסופר הוא גבר, מגיע לו תואר אשה-של-כבוד. העברית קולחת ומקסימה. תקנו לעצמכם מתנה.

“הדברים שאני רוצה” מאת גרגואר דלקור (מצרפתית: חגי שור, הוצ’ כנרת/זמורה-ביתן, 156 עמ’), 30 ש”ח למשומש בסימניה או 73 ש”ח בבוקנט במקום 92 ש”ח מחיר מלא



לרכוב עם זאבים


אנחנו זורמים. עטיפת הספר "סוף המרוץ"



הספר הבא נמסר לאמא שלי החמודה, והנה מה שהיא כותבת:

“זהו סיפורה של משפחה ישראלית שהיתה אמורה לזרום עם החיים בסבבה, עד שהכל התקלקל. מסתבר שצריך לחיות את החיים, בלי לנסות לפרש אותם ולהתחכם על כל שינוי בתוכנית, ואולי גם לא צריך לתכנן כל-כך. אחרי הכל, למי צריך אדם ליתן דין וחשבון על התנהלות חייו, אם לא לעצמו?

“וזה מה שעושה גיבור הספר המרתק הזה: דין וחשבון על חייו של אדם יצרי מאוד ומודע לעצמו, שהקורא דווקא רוצה להתוודע אליו, אבל נבלם. כי הגיבור הזה בהחלט גלוי לב – אבל הוא לא מתמסר, גם לא לקורא. היה לי קשה להסכים עם הרבה קביעות ומסקנות של הגיבור הזה, זאב בודד ואנוכי מאוד שחושב שהוא גבר-גבר, ובעיקר עם יחסו אל קרובי משפחתו ובאי ביתו. מצד שני, הספר כתוב יפה, מעניין וקריא ביותר וקשה להניח אותו מהיד. אז תוך כדי קריאה לא מתווכחים איתו, אבל אחרי שמסיימים לקרוא, אוהוווו!” (ואני מוסיפה: לא כדאי להתווכח עם אמא שלי. מניסיון. והנה תקציר הספר באתר ההוצאה).

“סוף המרוץ: גֶן, זן ואמנות הרכיבה” מאת מישקה בן-דוד (ידיעות ספרים, 254 עמ’), 68.60 ש”ח באתר ההוצאה במקום 98 ש”ח מחיר מלא