תמונות קשות. ה"מוקפץ" של מירי חנוך
תמונות קשות. ה"מוקפץ" של מירי חנוך

חזרתי מהעבודה בשלוש ובארבע כבר הייתה לי פגישה נוספת בבית. הילדות נתנו בי מבט עגום שגרם לי להוריד את התיק על שפת הכיריים ומיד התחלתי להוציא ירקות תשושים כמוני מהמקרר, חיממתי ווק, שטפתי  חצי שקית אורז שנקנתה בחסכון בויקטורי ושתוקפה אינו ידוע.
מכל העולב הזה התקנתי ארוחה דוחה בעשר דקות והרגשתי שדפקתי את השיטה. אבל דפקתי אותה עד הסוף, כי נדמה לי שלמרות התחרות הקשה שלי עם עצמי, זה היה האוכל המזוויע ביותר שהצלחתי להכין. אשמה מוקפצת מירקות מתים וטופו, ליד גוש אורז יבש, בתאבון.

מיד הבנתי שגם אין לי מה לתת לאורחות, אז פתחתי בגוגל “עוגיות חמאה” ותוך רבע שעה, חבילת חמאה, ביצה, קמח וסוכר היו לנו עיגולי חמאה עם ריח של עוגיות.

תשאלו מה כאן הטיפ? ובכן, אם יש לכם יותר שכל ממני, אז אל תתפתו להכין אוכל אשמה. 1. הוא מגעיל 2. אף אחד לא יאכל אותו 3. תצטרכו, כמוני, לנקות למחרת את מה שלכלכתם. לזרוק לפח את מה שהיה צריך לזרוק גם ככה, רק בלי להשקיע בו מאמץ.
שמן זית, סויה וחצי בקבוק חומר לשטיפת כלים, יחד עם הזמן שזה לקח, זה אפילו לא חסכוני.

לבסוף אכלו לצהריים את עוגיות החמאה, שהספיקו גם לארוחת הערב, כי האורחות הפיקחיות קלטו מיד שמדובר במלכודת שומן, קמח לבן ואשמה, שיש לכל אחד בבית. תחסכו ותזמינו פיצה או תגמרו את זה בסנדוויץ’.