מיי פאני קלמנטיין. "קלמנטיין והאסיפה המשפחתית" - שרה פניפקר
מיי פאני קלמנטיין. "קלמנטיין והאסיפה המשפחתית" - שרה פניפקר

בשנים האחרונות מתעשר מדף ספרי הילדים בגיבורות מקסימות, שמרביתן מספרות על חייהן בגוף ראשון ובכנות משובבת נפש. גם קלמנטיין בת השמונה וחצי היא גיבורה כזאת, וזהו הספר החמישי בסדרה שבה היא מתארת את חייה. כמו רוב הגיבורות שמחזיקות סדרה שלמה על הכתפיים, וזקוקות לשם כך למשפחה מגוננת ולבית יציב, גם לקלמנטיין יש הורים משובחים בהחלט. כי מה התכונה הכי חשובה להורים, בעיקר ככל שהמשפחה גדלה וצומחת? נכון מאוד, חוש הומור. ומזה יש להם בשפע. יש להם גם שיטה מעניינת לדיון בנושאים משפחתיים: תולים שלט על המקרר שמודיע על אסיפה משפחתית בערב. וזה בדיוק מה שקורה בפתח הספר הזה, ומכניס את קלמנטיין ללחץ.

זהירות, ספוילר קטנצ’יק: עד מהרה מתברר שההורים יזמו את האסיפה לא כדי לגעור בבתם, כפי שחששה, אלא להודיע לה שיש להם תינוק בדרך. אלא שאת קלמנטיין ההודעה הזאת מכניסה ללחץ גדול עוד יותר. יש לה כבר אח קטן אחד, ולדעתה ארבע נפשות זה המספר המושלם למשפחה: עובדה, לשולחן שלהם יש ארבעה צדדים, ומה יעשו כשיהפכו פתאום לחמישה?

לצד הנושא המטריד הזה, שמעסיק את הגיבורה שלנו לאורך הספר, משתלבים עוד עניינים, כמו העבודה שהיא צריכה להכין ליריד המדעים עם חבר מהכיתה, או חגורת הכלים החדשה והנחשקת של אבא שלה, שהוא מין אבא כזה שמח ומבדח שמיד מתחשק לאמץ, אם לא כאבא אז כחבר. מעניין שרוב הגיבורות הספרותיות הנ”ל מצוידות באבא מהמם כזה, שקשוב אליהן ומבין אותן יותר מאמא שלהן, ויש להן מערכת יחסים מיוחדת איתו. לקלמנטיין יש גם חתלתול בשם קרם-לחות, ולאחיה הקטן היא ממציאה כל הזמן שמות של ירקות: גזר, תרד, כרובית ועוד, לפי החשק. הסוף הוא כמובן טוב, אבל הדרך אליו היא העיקר, והתרגום מצוין. אפשר לקרוא את הספר בקול עם הילדים ולקבל ממנו רעיונות, או לתת למי שכבר קוראים בלי ניקוד שייהנו בעצמם. לבני 6-9.

“קלמנטיין והאסיפה המשפחתית” מאת שרה פניפקר (איירה: מרלה פרייזי, מאנגלית: אסנת הדר, הוצ’ מטר, 158 עמ’) – 39 ש”ח בחנות המגדלור, במקום 69 ש”ח מחיר מלא



היום זה האתמול של מחר

 

לקום אתמול בבוקר. "אודסה עושה זאת שוב" - דיינה ריינהרט


רשות הדיבור שוב לשי סלע (14), מומחית המדור לספרי ילדים ונוער:

“אודסה היא ילדה מתוקה בת תשע וחצי, שמגלה שיש לה יכולת לדלג 24 שעות אחורה ולחוות מחדש את היום שהיה. בהתחלה היא די בהלם מזה, עד שהיא מבינה שאפשר לנצל את הכישרון המיוחד שלה כדי לתקן דברים שקרו לה ולא מצאו חן בעיניה. נשמע מגניב? כן. מאוד מגניב. אבל עד מהרה מתברר לה שזה לא תמיד עוזר לה לפתור את הבעיות שלה, והיא לומדת (כמו שכולם לומדים, בסופו של דבר) שיש דברים שצריך להתמודד איתם, אחרת לא נדע מה לעשות כשהם יקרו בפעם הבאה. אהבתי את זה.

“הספר הזה ממש-ממש חמוד. לא בכיתי בשום שלב (אני בוכה רק בקטעים מרגשים או עצובים נורא), אבל בהחלט הרגשתי הזדהות עם הגיבורה. אולי כי הסופרת מתארת הכל בצורה מיוחדת כזאת: היא נכנסת לראש של אודסה ואז יוצאת, מסתכלת מהצד, ושוב נכנסת. באיזשהו שלב התחשק לי לקרוא לגיבורה ‘אודסה-ראש-נפוח’, בשלבים אחרים רציתי לחבק אותה. וזה אחד הדברים הנהדרים בדמויות שבספר הזה, שהן אנושיות. אני לא אוהבת ספרים שבהם הגיבורים תמיד מתחשבים בזולת, ואם הם מתנהגים באנוכיות – היופי המושלם וטוּב-הלב שלהם מפצים על זה. זה לא אמיתי. לכולנו יש נפילות ולכולנו יש ימים רעים, שבהם לא צחצחנו שיניים ובא לנו לקלל כל חתול תמים שמיילל לכיווננו. אז כשקוראים על גיבורים שהם לא מושלמים, בדיוק כמונו, זה נותן הרגשה טובה. יששש, גם הטיפוס הנחמד הזה עושה לפעמים שטויות, ולמרות הכל מצליח להתמודד עם המצב שלו כמו שצריך.

“אז אם אתם הורים שרוצים לתת לילדים שלכם ספר מרתק ולא מפחיד, שובה לב ומצחיק, זה הספר בשבילם. זה, וכל הספרים של אסטריד לינדגרן. אם לדמויות היו שמות ישראליים, לא הייתי מזהה שהספר לא נכתב בעברית במקור, וזה סימן שהתרגום טוב.” לבני 8-11.

“אודסה עושה את זה שוב” מאת דיינה ריינהרט (מאנגלית: יעל ענבר, הוצ’ ידיעות ספרים, 213 עמ’), 54.60 ש”ח באתר ההוצאה, במקום 78 ש”ח מחיר מלא