מלכודת סוכר. הגג של מירי, תמונת מצב עדכנית
מלכודת סוכר. הגג של מירי, תמונת מצב עדכנית

כאילו לא מספיק החמין הזה שנקרא מזג אוויר, אז הוא בא עם תוספות בצד: נמלים, ג’וקים, נמלים, כתמי שמש, נמלים, בעיות חשמליות ונמלים. אין שום אפשרות להניח כלום בשום מקום, הכלבות השחורות האלה אוהבות מלחם ועד בגדים, למעשה יש אצלנו תהלוכות ומצעדים שחורים בכל חור כולל מגירת התחתונים! צמחייה לא תורמת לערוץ הזה כלומר מפתחת את ענף הנמלים לכדי סדנאות חרק אומן. מכל מקום הן מגיחות, מטיילות על הפסיפלורה, נוגסות בצבים! ובניגוד לג’וקים, ימח שמם, שבהם מטפלים יפה שלושת החתולים שלנו, בנמלים הם לא נוגעים – זה קטן מדי בשביל לשחק אתו.


הטבח הטיל וטו על הדברה כי לטענתו מה שגורם לג׳וק לשכב על הגב ולנפנף ברגליים חצי שנה אחרי הריסוס – בוודאי לא גורם לכל השאר כלומר לנו ולחיות הבית לאריכות ימים. אני כל כך מיואשת עד שהפכתי למפלצת רוצחת המונים, אני מסתובבת עם כפכף בכיס אחד ונוזל כלים אורגני (!) בשני, ומצליפה בחרוצות ככל יכולתי. למעשה חדלתי כמעט לגמרי מכל פעילות שאינה הרג נמלים. אין ברירה, אחד הצדדים כאן הוא קורבן של השני, ומי שחושב אחרת מוזמן לקחת את הדירה שלנו. האפשרות היחידה השנייה היא להעביר להם את חוזה השכירות ושישלמו על הדיור שלהם. דיור מוגן לא אצלי. קינמון, סודה לשתייה, עלי דפנה, כל הבית מלא נוגדי נמלים והיום אף הוספתי מלכודת דבק עם סוכר. האיש בחנות הבטיח לי שהיא יעילה ומאז שלוש שעות אני יושבת וצופה ואפילו לא נמצאה נמלה אחת במגשית הגועלית. פתאום הן לא אוהבות סוכר. אם אתם מתרשמים שאני במצב רוח אגרסיבי ושירדתי מהפסים הכל בסדר אתכם – אכן כך. ורק עוד מילה אחת: למה ממשיכים להגיד בתחזית- “חם מעל הממוצע בעונה”, כאילו מה, הממוצע הוא סתווי? מוות, מוות.