נער מלון. סלט פירות באדיבות הגג של מירי
נער מלון. סלט פירות באדיבות הגג של מירי

לא יאומן שבקושי יולי מאחורינו, ולפנינו עוד החלק הארי של אוגוסט, בולען חום ואנרגיה שרק מלחשוב עליו אני מזיעה. אבל קלישאות הן נכונות והנה מחלקת “אין טוב בלי רע” מכה בפעם המי יודע כמה. הגג שלנו בפריחה ושגשוג שלא היו כמותם. הזמן שעבר, זרעי הקיץ, הידע שנצבר, הידיים שנהיו ירוקות – מולידים כל בוקר ניסים ונפלאות. אני כבר לא מדברת על מלפפונים, חצילים, עגבניות וקישואים סינים, לוביות וצמחי תה ותבלין שמשתוללים להם. על הראש צומחים לנו עכשיו אבטיחים ומלונים, ומי שלא ראה אבטיח תינוק לא ידע מהו תהליך.


גורי אבטיחים ונערי מלון זוחלים על הגג ומתכננים עתיד גדול. אז באוגוסט נשב על הגג נקלל את המזרח התיכון שדווקא הוא בורך בקו רוחב שהכל גדל בו ברוחב לב, כן, גם האלימות והקיצוניות הדתית והלאומנית וגם כל מה שיכול לגדול על הכדור המחופף שלנו המכונה בכלליות ארץ. את הקטנה שלחנו לעבוד בבקרים בגן ינקותה, שם היא משמשת כעוזרת לעוזרת גננת ומפגינה יכולות מרשימות – כמובן שאנחנו משלמים לה על כל יום עבודה שבו היא חוסכת מאיתנו אשמה על צפייה אינסופית בטלוויזיה, בצהריים מוטלות גופותינו מול המזגן ואחר הצהריים עולים לגג לראות מי גדל בכמה. בערב מדליקים את נורות הקריסמס ונהנים מבריזה חלומית שעוד מעט יתלווה אליה אבטיח קר מעשה ידי הגג שלנו מה נחמד הוא. אופטימיות ב-18 מעלות מזגן שתתחלף בקללות מזרח תיכוניות כשתעלה שוב השמש חסרת הרחמים. ובכל זאת, אופטימיות פונדמנטליסטית. כי אחרת, כמו שאומרת ליאת הר לב בארץ נהדרת, מוות, מוות.

 

 

גור אבטיח. זה הקטן - גדול יהיה