מציירים בקפה. מירי נופשת בסיציליה
מציירים בקפה. מירי נופשת בסיציליה

עד שהיינו בסיציליה, סברנו שאנחנו זה המזרח התיכון. אבל אחרי יום שלם בקטניה, העיר המסחרית הגדולה באי, הבנו שאנחנו ממש שוויציריה הקטנה של המזה”ת. השילוב של ארמונות בארוק עם זוהמת רחוב שלא מביישת מחנה פליטים, החום, הלחות, כיכרות העיר המתפוצצים מזיקוקי דינור לכבוד חג הבתולה מהכרמל עד שנדמה לנו שפרצה מלחמה, הידיים המושטות לנדבה, הטיגונים בשמן עמוק לצד הקבאב והפיצוחים והכיסים שצריך לשמור עליהם בשבע עיניים. ככה בטח מרגיש תייר שנוחת בעיר העתיקה בירושלים, אמרתי לטבח מעל פיצה מוצרלה מבעבעת בגודלה של הכנרת. טיילנו כמו משוגעים, רתחנו מול חופי תכלת, ונסענו בכל כביש שמסומן על מפת מישלן כ”ירוק” – אפילו אכלנו ארוחה בהשגחת המאפיה והצלחנו למצוא בחושך את שדה התעופה. בבית חיכה לנו הצימוק הסיני שהוא אולי קישוא תאילנדי ובהיעדר מישהו לבקש ממנו “דואה קאפוצ’ינו פרגו” ולקבל ציור מוקצף – אנחנו שותים שוב קפה שחור במרפסת ובוהים בחיית הצמח הזה.

 

 

למי קראתם צימוק? הקישוא התאילנדי

 

 

 

 

נמצא חזיר כשר בקפה בסירקוזה. מירי נופשת