פולי, רוצה קרקר? "סיפורו של דוקטור דוליטל" - יו לופטינג
פולי, רוצה קרקר? "סיפורו של דוקטור דוליטל" - יו לופטינג

איך אומרים ג’ינג’י בשפת הקופים? צ’י-צ’י! שפה זו, למרות דרווין, אינה מוכרת לי, אבל דוקטור דוליטל עוזר לי להבין ומתרגם לי את שפת החיות. הרופא הזה לא רק את שפת החיות מכיר, אלא מבין איך הן חושבות ויותר מזה איך הן מרגישות. “הדבר היחיד בשפת החיות שבני אדם למדו להבין זה שאם כלב מכשכש בזנב, הוא מתכוון לומר – אני שמח”.

לידיעת השפות, תוסיפו אהבת חיות אמיתית ולב גדול ורחב ותקבלו את רופא החיות האולטימטיבי, שהכרנו כילדים. ראשיתה של הקלאסיקה הזו שכתב הסופר האנגלי-אירי יו לופטינג, במכתבים מצויירים שכתב לילדיו כאשר שרת בצבא ונטל חלק בחפירות בצרפת. דוליטל, הדמות המרכזית, היה רופא רגיל שמטופליו התרחקו ממנו בגלל חדר ההמתנה המלא בקיפודים ובעכברים. לימים ייאמץ עוד חברים: את הכלב ג’יפ שיודע לרחרח, “ג’יפ לא היה סתם כלב, אלא הכלב הכי פיקח בעולם”; את התוכית פולינזיה (פולי) החכמה שמתחבלת תחבולות המובילות להצלחה מעשית, ועוד חברים: חזרזיר, ברווזה וינשוף. אולי בגלל טוב לבו ואולי בגלל שבועת הרופאים, דוליטל מרחיק עד אפריקה לטפל בקופים ובמגיפה שהתפשטה שם. הקורא מתלווה למסע הרפתקאות בים, בג’ונגל ואפילו בצינוק. מפגש עם הנסיך בומפו השחור שרוצה להיות לבן ועוד מפגשים מפתיעים מסוג זה או אחר.


ההפלגה חזרה הביתה סוערת לא פחות: ספינה שהקרשים שלה רקובים, כרישים, עכברושים, דרקון, שודדי ים ועוד. דוליטל מנסה להחזיר למוטב שודדים “ולהפוך אותם לאיכרים שמגדלים זרעונים וציפורים”. הספר שזכה לתרגומים נוספים בארץ, מתורגם הפעם בסדרה “הרפתקאה: סופרים מתרגמים קלאסיקה”, ואם בתרגום אחר שם העיירה של דוליטל הוא “מדמנה בגיא השלוליות” (כך גם בשירם של שלום חנוך ואריק איינשטיין על “הרופא החולה”), עטרה אופק מעדיפה משהו שמלטף וזורם כל כך: “שלוליה-לחוף-ביצה”, ואכן התרגום נפלא, יש בו כל כך יצירתיות ומקוריות. באחרית דבר מספרת אופק על סגירת מעגל: אביה הסופר אוריאל אופק ממניחי היסוד לספרות הילדים בארץ, תרגם את הספר. אני משוכנעת שאופק האבא היה שמח בתרגומה של הבת עטרה. כך גם היה מתמוגג מתרגומה לקלאסיקה נוספת “הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות”, שראה אור לאחרונה גם הוא בהוצאת מודן-אוקיינוס.

בדבריה מסבה אופק את לבו של הקורא לאופיו של דוליטל הנרמז משמו (בתרגום מילולי מאנגלית: “לעשות-מעט”). ואכן, הוא עשה קצת “הוא לא יזם דבר. הדברים פשוט קורים לו”. החיות לעומתו מגלות יוזמה, אחריות הדדית, מעורבות קולקטיבית, תושייה ועוד. ובין העלילה וההרפתקאות, מהדהדת פילוסופית החיים של יו לופיטינג. הכסף למשל לא יענה את הכל: “כסף זה  סתם מטרד…לכולנו היה הרבה יותר טוב אילמלא המציאו אותו בכלל. למי אכפת מכסף, כל עוד אנחנו מאושרים”. אולי יו לופטינג צודק, עובדה: לבעלי החיים אין כלל כסף, גם לא לצ’י-צ’י הקוף ולחבריו.

 

“סיפורו של דוקטור דוליטל” כתב ואייר: יו לופטינג (תרגום: עטרה אופק, הוצאת מודן-אוקיינוס 2013, לגילאי 9 ומעלה) – 52 ש”ח באתר “המגדלור”, במקום 74 ש”ח במחיר מלא