אכלת פלפל? שתה מיץ! חוואנרו הרביעי
אכלת פלפל? שתה מיץ! חוואנרו הרביעי

הם היו ארבעה אחים שהגיעו בדואר מחבר של חבר. הראשון מת, השני מת השלישי גסס ומת והרביעי נאבק כמו משוגע. שתי עונות איים למות – שנתיים של דישון ותחנונים אבל לא וויתרנו. הטבח הלך והביא לו דשן מיוחד תוצר שמשתמשים בו בגידול חשיש שנקרא “פלאואר בוסט” – מיני אצות שגורמות לצמח לתת כל מה שיש לו, שוד שמביא אתו פרחים ופירות. חוואנרו הרביעי התאושש ואחרי הטיפול הנמרץ הזה הוציא פרחים ואחריהם פלפלים חריפים כמו הגיהנום, רק מלגעת בו אפשר להישרף. למעשה צבעי הסכנה הצהובים-כתומים שלו נועדו להזהיר כל מי שמתקרב אליו מפניו, וכשהתבוננתי בו מעל שתי דקות התחילו לעלות לי דמעות בעיניים. חוואנרו הרביעי הוא ההוכחה שאין ‘לא יכול’ – יש ‘לא רוצה’, וגם שכל צמח צריך מישהו שיבין אותו, יראה אותו ויתן לו מה שהוא מבקש, כי אחרת הוא ימות כמו אחיו עליהם השלום. אנחנו משאירים מאחורינו לשבוע את הגג והחוואנרו, עם הילדות הגדולות הצבים והחתולים וטסים לסיציליה לטבול בים גלידות ופיצות. על החקלאות המקומית שם, כאן בשבוע הבא. צ׳או. צ׳או.