קיץ, מי הזמין אותך? פרח החציל על הגג של מירי
קיץ, מי הזמין אותך? פרח החציל על הגג של מירי

כמה חבל שהגעת קיץ. אני יודעת שזה לא יפה לדבר ככה אל מישהו שרק נחת אבל אתה כמו אורח שמגיע כל שנה ידוע מראש. אתה נדבק ומזיע, אתה הורס לי את האישיות, מחסל את ההשראה, מפיל ענן ברחשים על שאריות המסתוריוּת והכי גרוע – אתה אורח שלא הולך כל כך מהר. יש ימים שאפילו בערב בחושך מרגישים את ידך החמה מדי לוחצת עלינו, לא מרפה. אז נכון הפרחים והדבורים והפרפרים העגבניות והמלפפונים וגורי החתולים אוהבים אותך, ולזה יש לי את מלוא הכבוד. אבל מכירים את הרגע הזה שהאורח גמר להוציא את המתנות שלו מהמזוודה ועכשיו הוא מרגיש שיש לו קרדיט אצלנו לפחות לחמישה חודשי גיהנום? ברוך הבא נודניק, שב, תרגיש בבית, ממילא גם אם נשפוך עליך דלי מים, נשליך אותך לבריכה כחולה או נזרוק אותך לים – אתה תצא, תתנער כמו כלב ותחייך אלינו מתוך השמש הבוערת. ולעת ערב תישאר ותפרוש לך שמיכת כוכבים בשמיים בהירים. נו, שב, רוצה תה קר מלואיזה? כאשר אבדנו אבדנו. נוכח פתיחת עונת האסון, נדחה את המטבח הירוק למזגן של שבוע הבא. הנה (למעלה) פרח חצילים ושחלות של מלפפונים (למטה). קיץ נעים, אין אוקסימורון אומלל מזה.

 

 

נו, מתי אתה זז? פרחי מלפפון על הגג של מירי