מיזוג תרבויות זה סקסי. "דושינקא, נשמה" - איריס אליה כהן
מיזוג תרבויות זה סקסי. "דושינקא, נשמה" - איריס אליה כהן

אתחיל מהסוף: כשסיימתי לקרוא את “דושינקא, נשמה” מחאתי כפיים. ואני לא יודעת למי: לסופרת איריס אליה-כהן או לשתי הדמויות המרכזיות: הדס ודימה. לא הופתעתי מאיכותו של הספר. את ספרה הקודם של אליה-כהן, “מכתוב”, הגדרתי פה במרמלדה כ”נס הפרוזה של השנה”. ואחרי הנס ההוא, בא נס ספרותי נוסף.

במרכזו של הספר, הצעירה הדס החוגגת את יום הולדתה ה-34 בפאב “בבושקה” בעיר התחתית של חיפה, אלא שפאב זה אינו רק פאב. והצעירה הדינמית וחסרת המנוחה שנבגדת בפתאומיות צונחת לאיזו תהום. בעקבות צניחה זו, היא יוצאת למסע בארץ מהצפון לדרום, מסע ארוך וכואב בו היא מחפשת את עצמה, את סיפור חייה ואת אהבתה. וכשיוצאים למסע תמיד מוצאים דברים לא צפויים בדרך. בסיפורה של הדס נשזר סיפורו המכמיר והכואב של דימה, יליד אוקראינה, שגדל עם אב חורג ואלים, בצל אחיו התאום היפה והמוכשר. “הוא לא מפחד מכלום. הוא תמיד הרבה יותר…” מספר דימה על אחיו. וגם דימה יקלף את סיפורו האישי שיצטלב עם סיפורם של אחרים, בין השאר של רחמים האלמן, הבעלים שם הדירה בה מתגוררת הדס.

“דושינקא, נשמה” ספר ששמו לקוח משתי תרבויות שונות יכול להיכתב רק פה בארץ הקודש, בחברת הגירה הטרוגנית. כתיבתה של אליה-כהן חושנית ושופעת ריחות וטעמים. היא מובילה את הקורא בסמטאות אפלות, ומנחמת אותו בהומור, בדיאלוגים שנונים ובתיאורי נוף קסומים. כל אחת מן הדמויות מביאה סיפור אחר וכאב אחר בקולה האישי. ואלה מצטרפים למקהלה של קולות. בתוך הפרוזה הזאת יש קטעי שירה נפלאים (לא, הם לא כתובים בשורות קצרות), שמגביהים את הקורא ומזככים אותו. בדף החותם את הספר מודה הסופרת למלחין רועי סלמן ש”הלחין קטעים מן הספר”. מנוע החיפוש מלמד שהמוסיקה שכתב סלמן והטקסט של אליה-כהן עושים אהבה ב”פרויקט דושינקא“. ובספר החושני הזה יש הרבה הרבה אהבה.

“דושינקא, נשמה” מאת איריס אליה-כהן (366 עמ’, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013) – 66 ש”ח באתר ההוצאה, במקום 96 ש”ח מחיר מלא