שולחן עורך. תקרובת לסטודנטיות על הגג וכוס העפרונות המחודדים
שולחן עורך. תקרובת לסטודנטיות על הגג וכוס העפרונות המחודדים

יש את הרגע הבודד הזה – שקצת הקדים השנה – בין העונות. כבר לא ממש קר ועוד לא נורא חם – אבל מישהו צריך לאתר את זה ולהחליט לפתוח את העונה. אני תמיד מתפעלת ממבוגרים אחראיים שמודיעים בשלט: מחר נפתחת עונת הרחצה. מי הסמיך דווקא אותם לפתוח עונה? אז גם אני החלטתי לפתוח הבוקר את עונת הגג. פרשתי מפה פרחונית מכותנה ריחנית והעליתי לגג מקינטה עם קפה תותים עם שמנת ואת הסטודנטיות לכתיבה שרגילות לשולחן המטבח.


הנחתי ערימת דפים בצבע שנהב ועפרונות מחודדים של סטאדלר 7b בכיס, מתחתי את רשת הצל שהפכה לגליל תלוי על בלימה ומשתלשל כמו סחבה והצלחתי ליצור מהשאריות משולש עם “בטן”, תפוס על שלושה אזיקונים. והיו לנו שעתיים של אושר לפתיחת העונה. גם אם יחזור פתאום החורף לעוד שבועיים שלושה הרי שרשמית התחלנו את העונה – הטבח כבר זרע מלפפונים וסלרי, ופטרוזיליה רעננה, וחצילים, וגם למחרת כשיצאתי החוצה לתוך ערפל שאפשר ממש לנגוס בו, עוד הבחנתי בצלילי קיץ באוויר. העורב האחראי שמתייצב על בוקר על שאריות אנטנה ישנה בבניין ממול נתן בי מבט ממושך עד שנדמה היה לי שהוא המבוגר האחראי ולדעתו הזדרזתי לקבוע שנפתחה העונה. השבתי לו במבט של מי שלא עושה – לא טועה. דבר אחד בטוח: זה הזמן לשתול ולזרוע. אפילו העורב הנהן כשכתבתי את השורה האחרונה. ולמי שאין כוח לפרוייקטים מורכבים, יכול סתם לעקור איזה עציץ לבנדר בעשרה שקלים בשוק הכרמל ואם יש עוד יד פנויה לשמיר או בצל ירוק – להעביר בבית לסיר עם חור ולהרגיש השתתפות סמלית בעונת הזריעה. שתהיה לכם שתילה נעימה.

 

 

כמה ענוג הוא. לבנדר מהגג של מירי

 

 

 

 

להקת בצל ירוק. הגג של מירי פותח עונה