The XX - Coexist

לעיתונות האנגלית יש אובססיה עם טרנדים חדשים במוסיקה. הם לא יכולים לשבת שניה אחת מבלי למצוא ז’אנר חדש, או לפחות את הלהקה-החדשה-הכי-טובה-אי-פעם-שתציל-את-המוסיקה-העולמית-לנצח. הם אוהבים מאוד להתלהב, מה שגורם לי להיות חשדנית כלפי המוכתרות החדשות שלהם, בכל פעם.

האקס-אקס היו בדיוק הלהקה הזאת לפני שנתיים-שלוש: שלישייה צעירה מלונדון עם אלבום בכורה שקט ומקסים, וסאונד פשוט וייחודי. ב’גארדיאן’ הם לקחו את תואר ‘אלבום השנה’, ב ‘אנ.אם.אי’ רק מקום שני, אבל כפיצוי הם זכו בפרס המרקורי המאוד יוקרתי. העולם אהב מאוד לאהוב את הצעירים היפים, האינטיליגנטים והצנועים. אפילו ריאנה סימפלה אותם. הבעיה היא כשמגיעים לאלבום השני: סאונד ייחודי זה יופי, את לא רוצה לאבד אותו, אבל גם מוכרחה להתפתח: משימה מאוד קשה, והילדים עמדו בה באופן מאוד מרגש.


שיר הפתיחה באלבום השני שלהם (Coexist), ‘איינג’לז’, מרסק את הלב, וככה זה ממשיך, עם גיטרות נוגות ושירה חמה ומתוקה ועצובה. מדי פעם נכנסת מכת תוף או קצב קטן וחכם, בשיר אחד אפילו סטיל דראמז קאריביים, אבל הכל נעשה בעדינות עצומה. האלבום הוא שיר אהבה, לעיתים פרידה, והיופי שלו מהפנט וכובש. למרות המלודיות שלו, הוא לא שמרני, לעוס או צפוי: הוא טרי ועכשווי, אבל נותן בלב, במקום בראש. בימים שהקיץ וכיופייו מפנים את מקומם לסתיו וחשבונות הנפש, ההתחלות והסיומים שלו, האלבום הזה הוא פסקול מושלם. בראבו לעיתונות האנגלית, הפעם הם צדקו לגמריי.

 

האלבום Coexist של The xx – החל מ-69.90 ש”ח