ממלאים דף דף. "יומנישי" - איריס בוים-רונן ומיכל בוננו
ממלאים דף דף. "יומנישי" - איריס בוים-רונן ומיכל בוננו

#1
כחובבת מושבעת של מילוי טפסים, היה עלי להתאפק קשות לא לקחת כלי כתיבה ולהתחיל לרשום פרטים ביומן המלבב הזה, שדפיו המעוצבים להפליא וסעיפיו המשעשעים פשוט זועקים למילוי. גישת המחברות ליומן היא תערובת של רצינות תהומית (כפי שהן ממליצות להתייחס אליו) וקוּליוּת משעשעת, שקורצת למשתמשים בכל גיל – כלומר, ילד שהתחיל אותו בכיתה ב’ (והשתמש בעיפרון) ייהנה לעדכן את הפרטים גם בכיתה ה’ ואפילו בתיכון, ולהתייחס אליו בבגרותו כאל ספר זיכרונות מבדר ואותנטי. בכל דף יש מיני שאלונים מאוירים חינניים, שצריך למלא או לסמן “נכון / לא נכון”: לצד שאלות כמו “עם מי מבני המשפחה היית בוחר להיתקע באי בודד / לצפות בסרט מפחיד / לשחק דמקה” וכו’, אפשר לענות אם “מוצאו של אחי מן הקוף”, או “איזה בעל חיים היית רוצה שיסתובב חופשי בביה”ס”; לצייר כל מיני דברים אהובים ושנואים, לכתוב טקסט חופשי על שלל נושאים, לבחון את עצמך וגם למלא טופס נבואי על עצמך בעוד 20 שנה. מותק של מתנה גם לילדי גן, שייעזרו בהורים כדי למלא, וימשיכו בעצמם מאוחר יותר – וגם לגדולים בני 12-7 ויותר, כעיסוק נטול-מסָכים לשם שינוי. צרפו למתנה עיפרון מחודד ומחק, ותראו איך הם מתחילים לשרבט.

“יומנישי” מאת איריס בוים-רונן ומיכל בוננו (הוצאת כנרת, 96 עמ’) – 79 ש”ח

גם אמא רוצה כזה. יומנישי




#2

מכיר את קאליסיי? "דרקון בארמון" - ג'ודי מור


לכבוד הקיץ שהגיע, יופי של ספר לאדריכלים קטנים של ארמונות בחוף הים. כבר בדף הראשון הדמיון ניצת ומתעורר: “אם תבנה בחול ארמון מושלם, יבוא לגור בו דרקון” (בציור מנסה דרקון מכונף עם מזוודה להיכנס לארמון שבונה גיבור הספר בחול). תראו לי ילד שלא יהפוך מיד את הדף. ובצדק: הדפים הבאים מתארים איך הדרקון ירגיש מיד בבית, ואיזה כיף יהיה להשתולל איתו על החוף ובמים, בלי שאף אחד יראה, וכשכבר תרצה לגלות למשפחה איזה חבר נפלא מצאת, אף אחד לא יאמין לך. אבל מה יקרה כשהדרקון יתחיל לעשות כל מיני דברים שאסור, וכולם יאשימו אותך? הו, זאת באמת בעיה, וכדי לדעת מה באמת קרה, תצטרכו לקרוא בספר. התרגום מצוין. לבני 3-6.

הספר “דרקון בארמון”, כתבה: ג’ודי מור (מאנגלית: מיכל אלפון), אייר: הווארד מקוויליאם, הוצאת כתר ואורים (32 עמ’, מנוקד) – 72 ש”ח.