על איזה מספר אמא חושבת עכשיו? "נונה קוראת מחשבות - אורית גידלי"
על איזה מספר אמא חושבת עכשיו? "נונה קוראת מחשבות - אורית גידלי"

1. קסם של ספר

הספר הזה הוא על הקסם הכי פשוט והכי מסובך בעולם: איך להבדיל בין מה שאנשים אומרים בקול לבין מה שהם אומרים בלב. נונה נעלבה כי ילד אחד בגן אמר לה שיש לה רגל של פלמינגו, ואמא שלה החכמה חיפשה ומצאה מכשיר מיוחד “לימים שאין בהם מספיק קסם”. רק בציורים רואים שזה בעצם מקל פלסטיק פשוט של בועות סבון, שאפשר להביט דרכו כאילו היה משקפיים ולראות את המחשבות של כולם בתוך בועות ‘סבוניות’, לצד בועות הקומיקס של מה שהם אומרים בקול. בכלל, היצירתיות הוויזואלית בספר נפלאה ומעוררת השראה.
כך נונה מצליחה לראות “שלא תמיד אומרים מה שחושבים, או חושבים מה שאומרים שחושבים, או אומרים מה שחושבים שאומרים” (ורק על המשפט הזה אפשר להתעכב כמה דקות טובות, וגם על כל מיני מחשבות מעניינות וקורעות מצחוק בבועות של הדמויות המצוירות בין הדפים). וכשנונה מבינה איך זה עובד, היא כבר לא זקוקה למכשיר הקסם, ואפילו מזמינה את הילד המעליב אליה הביתה, והכל מסתדר בפשטות מרנינה. ואיזה כיף שאמא של נונה בכלל לא צריכה מכשיר כזה, כי כשאבא מגיע הביתה, רואים שהוא אומר בקול בדיוק את מה שהוא אומר בלב. והרי לכם דוגמה איך שילוב מדויק ומתומצת של טקסט וציור יכול להזרים ללב אושר גדול. לבני 4-7 ולכל מי שיכול לקרוא איתם.

הספר “נונה קוראת מחשבות” – כתבה (להפליא): אורית גידָלי, איירה (להקסים): איה גורדון-נוי (הוצאת כנרת, 22 עמ’) – 68 ש”ח


2. צדיקים ורשעים משלנו

געגועים להרשל'ה. "האגדות שלנו" - שהם סמיט



ההקדמה של שהם סמיט לאוסף האגדות והמעשיות שליקטה ועיבדה בספר הזה מסבירה כל-כך טוב מהו ואיך ולמה נוצר, שמתבקש לצטט לפחות את סיומה: “מתוך האוצר האדיר, האינסופי כמעט, דליתי את האגדות שדיברו אל לבי, ומתוכן בחרתי את אלו שידברו, כך אני מקווה, גם אל לבם של קוראים צעירים. השתדלתי לכלול בספר אגדות מסוגים שונים – מדרשי מקרא, סיפורי חכמים ומשלים – לתת מקום לסיפורים מוכרים ואהובים (על שלמה המלך, חוני המעגל, רבי עקיבא, הלל הזקן, משלי חיות ועוד; ע”א), אך גם לסיפורים מפורסמים פחות ולא פחות יפים (…) גם אני לא יכולתי להתאפק מלהוסיף מפירות דמיוני, מהרהורַי ומהשקפותַי. עוצמתם וחיותם של הסיפורים הללו טמונות ביופיים, במקוריות שבהם ולא פחות מכך – במחשבות העמוקות שהם מעוררים בנו גם כיום, מאות שנים לאחר שהועלו על הכתב לראשונה”.
ואת כל זה עשתה סמיט במסירות רבה, בכישרון, באהבה ובתשומת לב, בלוויית איורים מאירי עיניים ובעיצוב ידידותי ומאוורר. אילו נפל ספר כזה לידי בילדותי, אין ספק שהייתי בולעת אותו בשקיקה. אם הילדים מוצפי הגירויים של היום לא ימהרו לעלעל בו, מומלץ לקרוא איתם את הספר בהמשכים, גם אם הם יודעים לקרוא בעצמם. 

האלבום “האגדות שלנו – אוצר האגדה העברית לילדים” – ליקטה ועיבדה: שהם סמיט, איירה: ולי מינצי (הוצאת דביר, 128 עמ’, מנוקד) – 89 ש”ח

להשיג בחנויות ובאתרי הספרים