קריאת חובה. מתוך "קריאת רשות" - ויסלבה שימבורסקה
קריאת חובה. מתוך "קריאת רשות" - ויסלבה שימבורסקה

חשבתי שהרשימה הראשונה הזו תתחיל בספר חובה, כזה שאם פספסתם אותו אתם ממש מפסידים איזו חוויה של חברות שהוחמצה כמו ב”הנרות בערו עד כלות”, או חווית סבל אנושי שאין אולי עמוק ואבוד ממנו כמו ב”ספינות טרופות”. בסוף החלטתי שזה דידקטי מדי, גם אם סוער ופונה אל האינטלגנציה הרגשית, לכן בחרתי דווקא בספר הזה של המשוררת הפולניה וזוכת פרס נובל ויסלבה שימבורסקה, “קריאת רשות”.  כי הוא לא מקרין שום חובה ספרותית חינוכית, להיפך זה אוסף מסות מבריקות על ספרים שהתקבלו במערכת, במקרה הטוב נמכרו בחנויות אבל לא זכו להתייחסות בביקורת, ובמקרה הרע היחיד שקרא אותם הוא העכביש שגר על המדף בחדר של העורך, בהוצאה. שימבורסקה גואלת כאן ספרים נידחים כמו “אינסטינקנט או נסיון נרכש”, “הלמינגים המסתוריים” ו”תאונות בית”, שנכתב על ידי שני בעלי השמות הקליטים,  א. דז’יאק וב. קמינסקי, ושנפתח בטקסט שמגדיר מחדש מהו אנדרסטייטמנט רק בלהביא אותו לדפוס: “השהייה בבית מסוכנת מאוד. על כל צעד ושעל אורבת סכנת נכות. יש להוסיף שככל שהאיבזור התרבותי של הדירה גדול יותר, כך רב יותר הסיכוי לאסון. הכי בטוח היה לגור במערה…”. שימבורסקה מעירה שהשמות של הכותבים ניתנו בקיצור כי ההוצאה חסכה באותיות.

יש ימים בחורף שכל מה שאני חולמת עליו הוא לאכול עם האשה הזאת בקרקוב בורשט לוהט עם לחם וכוסית וודקה לחיזוק, לעשן חצי קופסא כל אחת, במסעדה ביתית, שבה עוד מותר לעשן ולהביט על המים מתחת לגשר. אל תיקחו ברצינות את השם “קריאת רשות”, פשוט תשיגו אותו, שיהיה לכם ליד המיטה, ליום סגריר. או כמו שאומרת המשוררת בהקדמה: “…הומו לודנס שספר בידו הוא אדם חופשי. חופשי עד כמה שניתן להיות חופשי…”.

הספר “קריאת רשות“, מאת ויסלבה שימבורסקה (הוצאת חרגול, תרגום: רפי וייכרט) – 84 ש”ח (מחיר מומלץ)
להשיג בחנויות ואתרי הספרים


להחזיק ליד המיטה עם כוס קוניאק. "קריאת רשות" - ויסלבה שימבורסקה