"המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר היד"
"המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר היד"

הסופר הסקוטי סטיבנסון נהג לספר שיש לו שד פרטי משלו, המכתיב לו בלילות את הסיפורים. נראה שאחרי שהכתיב את “אי המטמון” ואת “החטוף”  השד הפרטי הוביל אותו לכתיבת אחת הנובלות המשמעותיות והמוזרות ביותר שידעה הספרות: “המקרה המוזר של דוקטור ג’קיל ומיסטר היד” ב-1886. כותרת זו הפכה למטבע לשון שתרמה הספרות לאוצר הביטויים הנצחיים. אני מודה: ראיתי קודם את הסרט בכיכובו של ג’רי לואיס ורק אחר כך אזרתי אומץ וקראתי את הספר.

זהו סיפורו של דוקטור ג’קיל, רופא מדען הרוקח שיקוי שהופך את הלוגם ממנו למפלצת. הוא בוחר לנסות את השיקוי על עצמו. השיקוי עושה את העבודה והרופא הופך למיסטר היד – “פנים של אדם שחי ללא מצפון ורחמים” (עמ’ 20), מפלצת המעוררת סלידה במראה החיצוני שלה ובהתנהגותה השטנית. מבלי להתכוון הוא הופך לרוצח סדרתי שקורבנותיו אקראיים. “שמתי לב שכאשר לבשתי את דמותו של אדוארד היד לא יכלו האנשים להתקרב אלי בלי להירתע או להרגיש סלידה. אני חושב שהסיבה לכך הייתה שכל בני האדם שאנחנו פוגשים, יש בהם טוב ורע בערבוביה, ואילו אדוארד היד, הוא לבדו מכל בני האדם, היה התגלמות הרשע הטהור” (חלק מן הוידוי של דוקטור ג’קיל).

שנים רבות ראו פסיכולוגים ברומן ויקטוריאני זה ביטוי לאדם שאישיותו מפוצלת: הגלויה-נסתרת, הטובה-רעה, המאמינה-כופרת, החולה-בריאה. סטיבנסון מצדו עוזר לקורא הנבוך להבין את הנפשות הפועלות בספר. באמנות מופלאה הוא מכוון אותו לצד הפילוסופי של היצירה העוסק במאבק הנצחי בין הטוב לרע ובהפרת האיזון ביניהם. הסופר והדמויות ואיתם הקורא מתבוננים במעמקי הפחד ותוהים על התנהגות האדם ועל החיה שבו. לנובלה הויקטוריאנית הזאת מצורפת נובלה קצרה וצבעונית נוספת של סטיבנסון “השד בבקבוק”, לבקבוק בסיפור יש סגולות מיוחדות.
והשד? זה ודאי אותו שד שהכתיב לסטיבנסון את סיפוריו הנפלאים.

הספר “המקרה המוזר של ד”ר ג’קיל ומיסטר היד” מאת ר. ל. סטיבנסון (עברית: עטרה אופק, הוצאת כתר 2011, 135 עמ’ ) – 84 ש”ח
להשיג באתרים ובחנויות הספרים ברחבי הארץ