להתקרב כדי להאמין. פרט מתוך עבודה של ערן רשף, "צידנית", 2008, שמן על עץ
להתקרב כדי להאמין. פרט מתוך עבודה של ערן רשף, "צידנית", 2008, שמן על עץ

בשבת בבוקר, מתוך פרץ של חסך תרבותי עמוק (הווה אומר: ה-VOD נתקע לנו באמצע מרתון “מחוברות”) – החלטנו להזיז את עצמנו, להיכנס למוּד של תיירים (אבל כאלה שנשארו בצד הזה של נתב”ג) ולסקור את כל מה שיש למוזיאון תל אביב להציע לנו, החל מהקפיטריה ועד שיגמרו לנו הרגליים. הנה שתי תערוכות ששלפנו משם, נפלאות ונגישות במיוחד, שיותירו גם אתכם עם חשק לעשות מנוי “שוחרי המוזיאון”:

 

מצלמי העיתונות החשובים של ישראל. פרט מתוך דיוקן עצמי של יעקב אגור


#1 “יעקב אגור, צלם”
ביום שישי האחרון (15.07) נפתחה לראשונה (ביוזמה מבורכת של מועצת הפיס לתרבות ואמנות) תערוכת מוזיאלית המוקדשת לצילומיו ההיסטוריים של יעקב אגור ז”ל; מי שלא תפס עצמו כצלם-אמן, אך היטיב לתפוס בעדשתו דיוקנאות של אנשי רוח, ציבור, מחול, תיאטרון, פוליטיקה ותרבות ישראלית, מתחילת שנות ה-60 (בהן עבד בעיתון “העולם הזה”), דרך השנים בהן שימש כצלם ראשי של “הבימה”, ועד שנות ה-80 (כשצילם עבור “הארץ”). בתערוכה מחכים לכם כ-40 תצלומי פורטרט מרגשים (חלקם מוקרנים על מסך, אל תפספסו אף פריים), שלוקטו ממזוודת נגטיבים שנמצאה בארכיוני אוניברסיטת ת”א – על ידי אוצרי התערוכה: דני קרוון, חברו הקרוב של אגור, פרופ’ שמעון (ג’וגול) זנדהאוז, ובעזרתה של האמנית מיכל היימן (ששימשה כעוזרת לאגור).
ראינו את גילה אלמגור הצעירה חושפת חיוך נפלא, את שולמית אלוני כפי שלא הכרנו, את משה, רות ואסי דיין בתקריבים נדירים, את מסע ההלוויה של ז’בוטינסקי, את בן-גוריון מפהק בסוודר ואח”כ שוחה גב בבריכת גורדון, את אורי זוהר במבט מוטרף, גופות מוטלות בצד הדרך בסיני 1967, , אריאל שרון, אביבה אורי, יוסי בנאי, חנוך לוין, רינה שיינפלד, מיכל בת-אדם ועוד המון דמויות שאתם בטוח מכירים – אבל לא מהזווית הזו.

 

 

 

 

פרט מתוך עבודתו של ערן רשף, "שערים", 2003-2007, שמן על עץ

#2 “ערן רשף, ציורים 2010-2011”
שבועיים לפני כן, נפתחה במוזיאון תערוכה רחבת מימדים של ערן רשף, זוכה פרס שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית לשנת 2010, ולא בכדי. ערן מציג דימויים יומיומיים, עכשוויים או נוסטלגיים, ואולטרה-ישראליים, שמצריכים להתקרב עד מרחק נשימה מהם – כדי להאמין שצוירו בצבעי שמן, ולא תועדו במצלמה. גם עדשה חדה לא תצליח לתפוס טוב יותר בלון גז חבוט על מרצפות שומשום מוכרות, פח שמן זית עליו הוצמדה תווית היין “ישן נושן”, פיירקס זכוכית מלא בשמן, צידנית חלודה, קופת קק”ל על מקרר “אמקור”, גיגית לבנה מאמייל ו”סינטבון”, מרסס פליט או אדנית עם קקטוסים. היופי, המורכבות וההנאה מעבודותיו, נשענים בעיקר על הטכניקה המדויקת והאפקטים הקפדניים, שמבקשים לדברי רשף “להעביר תחושה כי הציור לא צויר, אלא הופיע”, ואולי אף לקבע את הדימויים המיתולוגיים על בד רגע לפני שייעלמו.

שתי תערוכות: “יעקב אגור, צלם(נעילה: 22.10.11); “ערן רשף – ציורים 2010-2000‬” (נעילה: 3.09.11 ) – מחיר כרטיס: עד 42 ש”ח (כניסה חינם למחזיקי גולד מסטרכארד וחיילים במדים, עד סוף אוגוסט – 3 ילדים למשפחה נכנסים ללא תשלום, הנחות לתושבי תל אביב ועוד).
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, טל’: 03-6077020