תגיד, מה זה נראה כמו אקזמה ומרגיש כמו מיגרנה? "פרשן המחלות"
תגיד, מה זה נראה כמו אקזמה ומרגיש כמו מיגרנה? "פרשן המחלות"

בדרך למרפאת המשפחה המופלאה שלי בבזל (מרפאת “בזל 22”, הראויה גם היא להמלצה חמה) גיליתי ששכחתי לקחת ספר. למרות שיש במרפאה גם ספריה קטנה לרווחת הממתינים, לא התאפקתי ועצרתי בדרך בחנות הספרים של חיים (“ספרים בבזל”), התכוונתי להצטייד בספר אחד – אך מחוסר יכולת לבחור יצאתי עם שניים, מלווה בהבטחה של חיים, שמן באוזניה של כל בת מאזניים מתקשה להחליט: “תתחילי, ואם זה לא זה – בואי להחליף.”

 

הראשון, “פרשן המחלות” של  ג’ומפה להירי, התאהבתי מיד. להירי, סופרת צעירה ממוצא הודי, ילידת אנגליה חיה בארצות הברית מגיל שלוש. גיבורי הסיפורים בקובץ – זוכה פרס פוליצר לשנת 2000 – הם מהגרים הודים החיים כמוה, בארצות הברית. בעט עדין ורגיש היא משרטטת את עולמם החיצוני והפנימי, אבל דווקא אפיוני הזרות והשוני, האמורים לכאורה להבחין בינם לבין בני המקום, מדגישים את הדומה והמשותף לכולם – תחושות בדידות וניכור ומצבי אנוש מתסכלים, שאינם נובעים בהכרח ממחסומי תרבות, דת או שפה – אלא ממחסומים בנפשם של בני אדם.

גם הספר השני, נובלה קצרה בשם “בלעדיה” של אנטוניו מוניוס מולינה, עוסק באופן כללי בשוני התהומי בין בני זוג החיים יחדיו, ובאופן ממוקד יותר – בשאלה, הנותרת פתוחה, מהו הגשר המחבר ביניהם. את שני הספרים לא החזרתי לחיים כמובן, אלא קראתי בנשימה אחת על שלוש כוסות תה נענע בקפה אלקלעי הסמוך.

הספר “פרשן המחלות” מאת ג’ומפה להירי (תרגום: שלומית אפל, עורכים: אילנה המרמן ונילי מירסקי, 222 עמ’) – 79 ש”ח (או 55.30 ש”ח באתר ההוצאה)

 

הספר “בלעדיה” מאת אנטוניו מוניוס מולינה (בהוצאת “כתר”, 115 עמ’) – 84 ש”ח

מעבירים תורים בקופ"ח. "בלעדיה"