גבינה לי חביבה. ביקור משפחתי במחלבת "קורנמל" (צילומים: מיכל וקסמן)
גבינה לי חביבה. ביקור משפחתי במחלבת "קורנמל" (צילומים: מיכל וקסמן)

כבר שנים אני אוחזת בתובנה הכאובה שאין אוכל ראוי מחוץ לתל אביב. חומוס מוצלח במעוז ערבי כזה או אחר וחוץ מזה, שממה קולינרית. הוכחה ניצחת לכך שהמקומיים רעבים לאוכל איכותי קיבלנו מיד עם נחיתתנו בחוות הבודדים החביבה עלינו ליד שדה בוקר. עדר כלבים-ציידים התנפל על הסאלוקית המבוהלת שלנו, ואם לא היתה ממריאה מעליהם ושועטת אל המדבר כמו כלבת הרוח שהיא, היתה הופכת עד מהרה לבראנץ’ מדמם.

מממה....המם. ביקור משפחתי ב"מחלבת קורנמל"

 

בבהלה רבה הפקרתי את אהוביי בזרועות חברים והמראתי עם הסאלוקית הפצועה למקום מבטחים. חזרתי למחרת רק כדי למצוא חבורה טרוטת עיניים ומורעבת – מבוגרים וילדים כאחד – עם תלונות מפה עד להודעה חדשה על היצע המזון המקומי. יצאנו להרגיע את הרוחות בארטיקים ורכיבה על גמלים, בתקווה שאוכל להרוויח זמן ולשלוף הברקה קולינרית ראויה. בדרך חלפנו על פני שלט קטן: חוות קורנמל. את הגבינות של קורנמל אני מכירה כבר שנים. כשטעמתי לראשונה את גבינת כתם המפורסמת שלהם במעדניה מפונפנת בתל אביב, סירבתי להאמין שמדובר בגבינה כחול-לבן. מבחינתי היתה מלאה ארומה צרפתית עדינה ומשובחת. אבל מה לילדים ולגבינות עיזים? ועם מה אוכלים גבינות עיזים כשאין לחם בפסח? בהעדר אופציה טובה יותר החלטנו להמר.

נווה מדבר. "מחלבת קורנמל"

 

 

נחתנו בקורנמל רעבים מאוד. קל להישבות בקסמו של המקום: מן קרון רכבת לא גדול על גבעה באמצע המדבר, לידו רחבה של שולחנות עץ כבדים וסביבם על מחצלות מונחים מזרונים וכריות גדולות. הכנסת אורחים מדברית נינוחה. התנחלנו במסעדה והזמנו קודם כל פיצות להרגעת הרוחות. בקורנמל לא מגישים חמץ בפסח אבל עושים פיצות ולחם על בסיס קמח תירס. הכל יוצא חם, טרי ופריך מהתנור המקומי. קשה מאוד לסרב! הילדים זללו פיצות עם גבינת עדנה: גבינה קשה, צעירה יחסית מחלב עיזים, כאילו היתה המוצרלה אליה הם רגילים, וביקשו תוספת. גם גושי הכתם זכו אצלם להצלחה. משהו בשם הגניב אותם ודחף אותם לטעום, והטעם לא הכזיב.

גן עדן חלבי. ביקור משפחתי ב"מחלבת קורנמל"


 

אנחנו כהרגלנו, ולתדהמת המקומיים, הזמנו את התפריט כולו: פיצה כמובן, גבינת כתם רכה עם ריבת תאנים אלוהית תוצרת בית, צזיקי של יוגורט חמצמץ מתובל במרווה וזעתר ובתוכו שוחים חוטי מלפפונים פריכים וטריים, קרוסטיני מלחם תירס עם מבחר גבינות שנמסות עליהם בקטיפתיות, קממבר (הגר) על תפוחי אדמה בתנור – מעין רקלט עיזים מענג במיוחד, מגש של דוגמיות גבינה משלל התוצרת המקומית: עדנה, תמר ותום ממגזר הקשות; כתם, הגר (אותו קממבר שציינתי במנה הקודמת) ומיכל (ברי מופלאה) מתחום הרכות והקרמיות יותר; וכולן משובחות, ראויות ועושות הרבה כבוד למקור וגם למקום. לא ויתרנו על סלט חסה וסלט עגבניות עם טחינה, לדילול הכולסטרול בדם. את כל זה ליווינו בבקבוק של יין מרבק 2008 אדום, מיקב שדה בוקר השכן, אותו הזמנו בהמלצתה של ענת קורנמל, בעלת המקום. גם היין כמו הגבינות הפתיע באיכותו וגם במחירו הצנוע: 85 שקלים לבקבוק.

 

550 ש”ח שילמנו על לא מעט אוכל, יין ואי-אלו קנקנים של לימונדה לתשעה רעבים. אירוח נעים ומסביר פנים של ענת ודניאל, מייסדי ובעלי המקום, גם בשעת שיא הלחץ של חופשת הפסח. הילדים רצו להישאר. אני רציתי לעבור לגור בחווה וללמוד מבעליה להכין גבינות משובחות. בלי יומרות ושגעונות גדלות אבל גם בלי פשרות וקצוות פרומים. חוות קורנמל היא בדיוק מה שייחלנו שתהיה: נווה מדבר נעים ואיכותי שנשמח לחזור אליו בכל הזדמנות ובינתיים להצטייד בגבינות בייבוא אישי כל הדרך למקרר הביתי.

חוות קורנמל – גבינות עיזים
כביש 40, סמוך לצומת טללים, מועצה אזורית רמת נגב, טל’: 08-6555140
, 052-2788051

את הקומיקס המדליק הזה חיבר ואייר בנה של מיכל וקסמן, איתי בן אסולין, בן 9