גזע טוב. מתוך "טבע עירום" (צילום: אריה בר-לב)
גזע טוב. מתוך "טבע עירום" (צילום: אריה בר-לב)

הטבע אינו זקוק לתפאורה, לאיפור, לסטייליסט. הטבע אינו  זקוק לבמאי. הוא אוהב לפסל את עצמו וזקוק רק לעיניים שיתבוננו בו. אם אתה משורר, אתה תוהה נוכח היופי ושואל את הטבע שאלות (או את עצמך) ואם אתה צלם, אתה מצלם ומצלם, עד שהמצלמה הופכת להיות עוד איבר בגופך. אריה בר- לב, אחד מצלמי הנוף הבולטים והמיוחדים בארץ (אני נשבעת שראיתי אותו במו עיני מצלם חלמוניות בחודש אוקטובר), מצלם מזה שנים עד שנדמה שהטבע והנגב מכירים אותו אישית. כשהוא מתקרב לעץ, ממהרים הענפים ללחוש זה לזה: “האיש עם המצלמה חזר לצלם אותנו”.

בספרו החדש “טבע עירום” אוסף בר-לב צילומי טבע אמנותיים, הפעם בשחור-לבן (איזה געגוע יש לצבע הזה!) ומצליח לבודד פיסות של טבע (עץ, גזע, סלע, הר, חול, דיונה), אגב הבלטת המירקמים השונים שלהם. המתבונן בצילומים משתאה מול  אמנות זו המשדרת את הטבע בעירומו המלא, וזאת על גבול האירוטיקה, המזכירה לנו את גוף האדם ואת איבריו המוצנעים ביותר. אבל הטבע אינו מתבייש במערומיו. אין לו מה להסתיר. ובכלל, הוא מצטלם טוב, פוטוגני, ומזמין מצלמה וצלם שידעו לתפוס גם את עולמו הפנימי והכמוס.

לצד צילומי הטבע בעירום נשזרו שירי אהבה אירוטיים ומפתים שבחר עוזי שביט. שירי המבחר, כולם מן השירה העברית על זמניה השונים – אדמיאל קוסמן, לאה גולדברג, אורי ברנשטיין, רביקוביץ’, וולך, דוד פוגל, יהודה עמיחי, מאיה בז’רנו ועוד. כך כותבת זלדה למשל: “שלומי קשור בחוט/ אל שלומך…”; או רחל המשוררת: “…לא צריך לשאול, לא צריך לענות/ הבט, הקשב/ העבר ידך על חלקת שערי./ בלב/ אושר שלו/ צרי.” לאה גולדברג מוסיפה: “מחלוני וגם מחלונך/ אותו הגן נשקף, אותו הנוף./ ויום תמים מותר לי לאהוב/ את הדברים אשר ליטפה עינך…”. כך תגלו כי גם השירה וגם הצילומים הם סוד הצמצום וסוד הצרופים. “טבע עירום” הוא שירה אמיתית לטבע ולאדם, ואלבום מתנה נפלאה למי שאוהבים.


אלבום הצילומים “טבע עירום” של אריה בר-לב, כולל מבחר שירי אהבה (בחר: עוזי שביט, עיצוב והפקה: מוני בלך. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 107 עמ’) – 128 ש”ח או 89 ש”ח באתר ההוצאה
להשיג בחנויות ואתרי הספרים

בלי בושה. "טבע עירום" של אריה בר-לב (צילום: יח"צ)