זה לילה תורכי. מתוך "דוד ירח בשמים" (איור: אורה איתן)
זה לילה תורכי. מתוך "דוד ירח בשמים" (איור: אורה איתן)

“הדובון
בלע סבון,
טעם חריף
מילא את פיו:
מעט נבהל
והתבלבל,
מעט ירק
והשתעל.
אך בעוד רגע
הכל עבר,
והוא אמר:
“אך, אין דבר
על ידי כך
אהיה רחוץ
גם מבפנים,
גם מבחוץ.”

בגלל הדובון הזה של אנדה גם אני בלעתי פעם סבון. אחת לשבועיים ביום שישי אבא נהג להביא הביתה ספר ילדים. איזו חגיגה מרנינה! אני עדיין זוכרת יום שישי גשום אחד, אבא פותח את הספר “שירים לילדים” וקורא בקול שיר אחר שיר, ואני מוקסמת מקולו של אבא ומשלימה את החרוזים. השירים של אנדה נצרבו בתודעה שלי, כמו האיורים של נחום גוטמן. קראנו לה אנדה, כי התקשיתי להגיד פינקרפלד (שם משפחתה לאחר נישואיה).

עכשיו, כשאני אוחזת במבחר משיריה של אנדה – “דוד ירח בשמיים” – אני מחפשת את קולו של אבא. ואני שומעת גם את הד קולו וגם את הצחוק המתגלגל שלי. הדובון בלע סבון… הבובה חולה…הסירים שרים במטבח. ומעל כולם האוניה שמפליגה רחוק: “על הים השקט/ על הים הרחב/ חרש, חרש נוסעת/ אונית זהב./ בה כל המלחים,/ מגדול ועד קטן,/ מושכים בחכת זהב/ דג לוייתן.” כילדה הייתי משוכנעת שלא מדובר במלחים אלא ב…מלאכים.

השירים של אנדה הם לפעוטות, קצרים, מחורזים, מצחיקים ומהולים בתבלין של עצב. הסיטואציות מוכרות ולקוחות מן הסביבה הקרובה: בית, חדר הילדים, החלון, הראי, צעצועים, בעלי חיים: כלב, קיפוד, אוגר, עכביש, תנין ברבור ועוד. אומרים שהילדים של היום הם לא הילדים של פעם, אבל השירים הטובים של פעם הם נכס גם לילדים של עכשיו. וכאלה הם השירים של אנדה. למבוגר הם מביאים דרישת שלום מן הילדות הפרטית ולילד את השיר הפשוט והתמים. וכל זה  באיורים נפלאים של אורה איתן. גם היא ודאי גדלה על שיריה של אנדה, ואולי הם גדלו איתה.


הספר “דוד ירח בשמים” – מבחר שירים של אנדה עמיר (איורים: אורה איתן, ליקוט ועריכה: יעל גובר, הוצאת: כנרת, זמורה-ביתן, דביר 2010, 59 עמ’) – 68 ש”ח
להשיג בחנויות הספרים ברחבי הארץ

 

שיר אחד ולישון. "דוד ירח בשמים" מאת אנדה עמיר (איור: אורה איתן)