מים עומדים. שמפניירה מפלסטיק שקוף
מים עומדים. שמפניירה מפלסטיק שקוף

החום הנורא הזה לא מאפשר לחשוב על משקאות בטמפרטורה רחוקה מדי מנקודת הקיפאון, בוודאי מחוץ למזגן. בדיוק בשביל זה המציאו את המשקאות האלכוהוליים הקרים למינהם, הנלגמים עם או בלי אוכל. ובאגף היינות מלכו פה עד לאחרונה היינות הלבנים ובעיקר הקווה הספרדי, מן שמפניה זולה מאוד ובטעם סביר (פחות או יותר). יין לבן טוב הוא דבר מצוין, אך דורש השקעה מסוימת כדי שיהיה נסבל לשתיה, וסובל מעודף הפלצנות המתלווה לעולם היין בכללותו. הקווה יכול לעבוד לפעמים, אבל הוא באמת קצת בסיסי מדי, כמעט ספרייט עם אלכוהול.

כרגיל לצרפתים יש את התשובה לבעיה – הם שותים רוזה בקיץ. בעיקר בדרום צרפת, אבל משם זה התפשט לעולם. יין זול, פשוט, מוגש קר מאוד, ונעים מאוד לשתיה בכל שעות היום. אין עפיצות, אין יקבים מפורסמים, ובצרפת אפשר ב-5 יורו לשתות רוזה סביר למדי, כש- 15 יורו יקנו לך את ספינת הדגל. בארץ העניין מתפתח יפה, ולהרבה יצרנים יש כבר רוזה על המדפים. אני מכיר את זה של יקב הרי הגליל והוא סביר ביותר ליין ב-35 ש”ח. כלל חשוב מאוד הוא לשתות את הרוזה קר ככל האפשר. וכאן אנו מגיעים לעניין השני הקשור בחום הקיץ והוא – השמפניירה.

מכיון שלרובנו לוקח זמן לשתות יין, ולא מומלץ לשים קרח בכוס, צריך שמפניירה כדי לשמור על הקרירות לאורך זמן. בדרך כלל הן עשויות מתכת, ואני מניח שאצל נסיכי מונקו זהו בודאי כסף, אבל איכשהו זה קצת גדול על היין הזה. ושוב הצרפתים הבריקו, והמציאו את ה-icebag, מין שמפניירה מפלסטיק שקוף וגמיש שמתאימה בדיוק לבקבוק יין עם קרח ומים (את שלנו קנינו ב-5 יורו בדרום צרפת). יש את זה בהרבה צבעים ועיצובים וזה מתאים בדיוק לחוסר היומרה ולקלילות של הרוזה.